ידועים בציבור – על המורכבות והגמישות

בשנים האחרונות התחולל שינוי מהותי באופן שבו דנים בסוגיית הידועים בציבור. כידוע לכל, זוג שנחשב ידוע בציבור, הינו זוג שמנהל מערכת יחסים רגילה לחלוטין, אלא שידועים בציבור, פשוט בוחרים שלא למסד את הקשר הזוגי ביניהם באמצעות מוסד הנישואין. 

ניתן לומר כי מוסד הידועים בציבור עלה לשיח חברתי ומשפטי, בין אם בשל סיבות סוציולוגיות ובין אם בשל סיבות משפטיות, וזאת גם בהתחשב במצב המשפטי במיוחד בישראל, בכל הנוגע לדיני הנישואין והגירושין. נוסיף כי לקח זמן רב, עד אשר זוגות ידועים בציבור זכו למעמד כמעט שווה לזוגות נשואים, אך כיום ניתן לומר כי מבחינת זכויות מהותיות, ידועים בציבור נהנים מאותן הזכויות. 

בשורות הבאות נעסוק בנושא הידועים בציבור. נסביר מי הם הידועים בציבור, נבחן האם קיימת חקיקה בנושא, וכן נפרט מה קורה בעת פרידה בין בני הזוג. יובהר כי מאמר זה חובר עבורכם/ן, קוראים וקוראות, אך הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה. 

חקיקה בענייני ידועים בציבור:

הדין הרלוונטי לידועים בציבור אינו מעוגן בחקיקה ספציפית. כלומר, אין חוק המגדיר מי הם ידועים בציבור, אלא שמדובר במושג פרי פסיקה, אשר במרוצת השנים נתפס והוכר בעיקר על ידי בתי המשפט לענייני משפחה. זאת, בשונה מבתי דין רבניים, אשר פוסקים על פי הלכה דתית, שכאמור – לא מכירה בידועים בציבור.

בסופו של יום, מוסד הידועים בציבור קיבל גושפנקא חוקית, בהמשך לפסיקה מתמשכת של בתי המשפט לענייני משפחה ובית המשפט העליון. ככלל, ידועים בציבור זכאים לזכויות וחובות, בדומה לזוגות נשואים. זאת ועוד, זוגות המוגדרים כידועים בציבור, אינם נרשמים בשום מרשם, בשונה מזוגות נשואים. בנוסף, גם חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, מקנה לבתי המשפט הללו סמכות לדון בעניינם של ידועים בציבור, בדומה לזוגות נשואים.

מי הם "ידועים בציבור"?  

ידועים בציבור הינם מי שעומדים בשני תנאים מצטברים מרכזיים: ניהול משק בית משותף ושותפות חיים. תקדים של בית המשפט העליון, דן במבחנים שיש לבחון את הזוג שטוען כי הוא ידוע בציבור, ואלו הם המבחנים העיקריים: ניהול ושותפות  ייחשבו כניהול חשבונות וכלכלת בית במשותף, מגורים תחת אותה קורת גג, וביצוע פעולות הקושרות את חייהם של שניים כשיתוף לטווח ארוך. 

תנאים אלו שונים בתפיסה הרווחת בחברה, לפיה ידועים בציבור יוגדרו כבני זוג, אם הם שוהים יחדיו מעל שבע שנים. תפיסה זו כאמור מוטעית ואין שום קשר למשך הזוגיות של השניים. חשוב לציין כי בעבר היו קיימים תנאים נוספים, אשר בחנו את מעמדם של שניים, כידועים בציבור. כיום, בשל הסיבות השונות שבגינן בוחרים בני זוג להיות מוגדרים ידועים בציבור ולא להינשא (בעבר הדבר נעשה רק מכיוון שהדת לא אפשרה, אך כיום התווספו סיבות אידיאולוגיות), התנאים הינם תנאים בסיסיים, הזהים בתכליתם לחייהם של זוגות נשואים. הסיבות שבגינן יבחרו בני זוג להיות מוגדרים כידועים בציבור, הינן בעיקר קבלת זכויות וזכאויות מטעם מוסדות ממשלתיים וכלכליים, כמו: לקיחת משכנתא, הטבות ברשויות וכדומה. 

הדין בעת פרידה של ידועים בציבור: 

כאשר הוכרו שניים כידועים בציבור, ולאור אורח החיים השיתופי שנוצר ביניהם, יש צורך משפטי בהסדרת הפרידה של השניים, וזאת בדומה להסדרה הקיימת אצל זוג נשוי שבוחר להתגרש. להלן, שני תחומים עיקריים בהליך הפירוד: 

חלוקת רכוש – לאחר שותפות חיים, יתכן וייווצרו לשניים נכסים במשותף וכן רכוש המצריך חלוקה. מכיוון שמדובר בידועים בציבור, חלה על השניים  חזקת השיתוף, לפיה בני הזוג הינם בעלי זכויות קניינות, האחד על רכושו של האחר, וזאת מכוח השיתוף שבגינו הם חיים. אי לכך, הרכוש ביניהם בדרך כלל יתחלק שווה בשווה, וזאת בהתאם להלכה המשפטית, שקובעת כי קיימת חזקת שיתוף בנכסים, אלא אם הוכח אחרת.  

מזונות משקמים – בדרך כלל, כאשר לבני זוג יש ילדים משותפים, אזי ייפסקו מזונות לטובת הילדים, על מנת להבטיח את כלכלתם. לגבי מזונות אישה, אלו ניתנים על פי הדין הדתי בלבד ולזוגות נשואים, וזאת כאשר האישה תלויה כלכלית בבעלה וצריכה תקופת שיקום בין הליך הגירושין ועד מתן הגט, שבה היא עדיין נשואה. 

העיקרון העומד מאחורי מזונות אישה אלו, אומץ ע"י המשפט האזרחי בתצורתו ובתכליתו, ונקרא מזונות משקמים או מזונות אזרחיים. מזונות אלו יינתנו כאשר הייתה תלות כלכלית באחד הצדדים, והאחר זקוק לתקופת שיקום. מזונות אלו אינם מוגבלים בזמן, שכן אין גט, ולכן בית המשפט הוא זה שיקצוב את התקופה שבה יינתנו מזונות אלה.