צו הרחקה לצמיתות

תדמיינו שאתם גרים בבניין משותף עם אחיכם, כאשר כל אחד מתגורר בדירתו עם משפחתו. הקשרים ביניכם אינם טובים ואתם מצויים בסכסוך מתמשך, מכיוון שאחיכם נוקט כלפיכם באלימות, תופס וחוסם את החנייה, מציב מצלמות בצורה שיכולה לפגוע בפרטיות וכו'. עוד יותר מכך, במקרה אחד האח וילדיו תקפו אתכם. מה אפשר לעשות במקרה כזה? הפתרון הוא לבקש צו הרחקה כלפי האח וילדיו. לצד זאת, רצוי גם לנקוט בהליכים אזרחיים. 

במאמר שלפניכם נסביר מהו בעצם צו הרחקה, מה ההבדל בין צו למניעת הטרדה מאיימת, לבין צו למניעת אלימות במשפחה (שני סוגי צווי הרחקה, זהים למדי במהותם). את כל זאת נעשה כדי להעניק לכם מידע איכותי, אך נעיר כי המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. 

מהו צו הרחקה?

צו הרחקה כשמו כן הוא, צו שמורה לאדם מסוים, להתרחק מאדם אחר, לרבות מביתו, רכושו ועוד. צו הרחקה נועד לתת סעד זמני, לאדם שסובל מאלימות מילולית, או אלימות פיזית, או פגיעה בפרטיות, או הטרדה מכל סוג. בישראל, ישנם שני חוקים שנוגעים לאפשרות להוציא צווי הרחקה. החוק הראשון הוא חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות"). החוק הזה מאפשר הוצאה של צווי הרחקה בין בני משפחה והוא מותאם לסכסוכים בין בני משפחה. החוק השני הוא חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה"). החוק הזה מאפשר הוצאה של צווי הרחקה בין אנשים (אפשר להיעזר בו גם לבני משפחה). 

צו למניעת הטרדה מאיימת:

כאמור, החוק למניעת הטרדה מאפשר הוצאה של צו הרחקה. כדי לקבל צו הרחקה, יש להגיש בקשה לבית משפט השלום (או בית המשפט לענייני משפחה, אם מדובר בבני משפחה). בבקשה יש לפרט בכתב את הנסיבות, לצרף ראיות רלוונטיות וכן לצרף תצהיר. לאחר מכן, בית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בפניו (ולעיתים אף לתת צו במעמד צד אחד, עד לדיון בנוכחות כל הצדדים). 

לא ניתן לקבל צו הרחקה לצמיתות. צו הרחקה יכול להיות בתוקף למשך חצי שנה, ואז אפשר להאריך אותו לתקופה כוללת של שנתיים, וזאת רק במקרים מאוד מיוחדים. 

כדי לקבל צו הרחקה, על המבקש להוכיח שהוא אכן מוטרד, מותקף, סובל מאלימות ומפגיעה בהתנהלות חייו. אך לצד זאת, חשוב להדגיש כי יש להציג ראיות להטרדה, כאשר הדרישה אינה הצגת ראיות מעבר לכל ספק סביר כמו בהליך פלילי, אלא ברמה סבירה שמניחה את הדעת. 

לבית המשפט יש סמכויות נוספות, כגון – תפיסת נשק של אדם שניתן נגדו צו הרחקה, וכן סמכות להורות על הפקדת ערובה להבטחת קיום הצו ועוד. 

צו למניעת אלימות:

בדומה לחוק למניעת הטרדה מאיימת, גם בחוק למניעת אלימות יש פרוצדורה זהה מאוד. צו הרחקה לפי החוק הזה, יכול להינתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה (שהוא הגורם המוסמך), כאשר הפרוצדורה דומה מאוד לפרוצדורה הנדרשת בחוק למניעת אלימות, כפי שתיארנו לעיל. 

גם בהליכים מכוח החוק הזה, יש להציג ראיות סבירות. לבית המשפט יש סמכות להורות על תפיסת נשק והטלת ערובה. לצד זאת – בחוק למניעת אלימות, יש התאמות לכך שמדובר בסכסוכים בין בני משפחה, כמו למשל – התאמת דיור אם מבוקש צו הרחקה נגד קטין וכיו"ב. 

צו הרחקה משטרתי:

גם קצין משטרה יכול להורות על הרחקה של חשוד ממתלונן או עדים פוטנציאלים במסגרת תנאי שחרור. כך גם בית המשפט בהליכי מעצר, שרשאי להורות על שחרור בתנאים שכוללים הרחקה ממתלונן, עדים, ואף ממקום מסוים. 

לסיכום:

במאמר זה עסקנו בצווי הרחקה. הסברנו מהם שני החוקים הרלוונטיים לצווי הרחקה: האחד הוא החוק למניעת הטרדה, שרלוונטי כאמור לאנשים זרים, והחוק האחר הוא החוק למניעת אלימות, שנוגע יותר לבני משפחה. כמו כן, הסברנו בקצרה מהו צו הרחקה משטרתי. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, תמיד להיעזר בעורך דין בעל ידע וניסיון, אם אתם מעוניינים בהוצאת צו הרחקה.