יום שני, 14 באוגוסט 2023

פירוק שיתוף


שותפות היא דבר נהדר, בוודאי מבחינה עסקית: היא מסייעת לאנשים להגיע ליעדים שלבדם הם לא תמיד יצליחו. שותפות צריכה להיעשות בהרמוניה, הדדיות, כבוד הדדי ושקיפות בין השותפים. יתרה מכך, שותפות יכולה להיות לא רק בין שני אנשים אלא בין מספר רב של אנשים. לצד זאת, שותפות לפעמים לא נעשית מרצון ולעיתים היא אפילו נכפית על הצדדים (למשל – יורשים במשותף של חלקת קרקע או בית מגורים). מה הדין לגבי שותפים? מה הדין לגבי פירוק שותפות? כלומר, מה קורה כאשר השותפים לא מסתדרים או שהם מעוניינים בדברים שונים? כיצד אפשר להביא לפירוק שותפות בצורה תקינה? עוד סוגייה שנדון בה במאמר, היא מה הדין לגבי בני זוג, או בני משפחה? 

נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין משפחה בעל ידע וניסיון. 

שותפות – להלכה ולמעשה:

שותפות היא חבירה של שניים או יותר, על מנת להקים יחדיו עסק, או לרכוש יחדיו דבר מה, לרבות אדמה או בית מגורים. שותפות יכולה להיות שותפות עסקית, אך לעיתים היא מהווה שותפות בכפייה. לדוגמא, כאשר הורים נפטרים, האחים – ילדיהם, יורשים אותם, לרבות את בית המגורים. מאותו רגע האחים הופכים להיות שותפים. 

שותפים, לא חייבים להירשם ככאלה. למשל – אם הם מקימים יחדיו עסק, הם צריכים להיות מדווחים ברשויות המס, אך אין חובה להירשם ספציפית בתור שותפים. לצד זאת, אם לדוגמא שותפים חוברים יחדיו כדי לרכוש נכס, הרי שאז חייב להתבצע רישום בטאבו, כתנאי לקיום עסקה במקרקעין. זהו הדין בישראל. 

כמו כן, בכל הנוגע למקרקעין, שותפות במקרקעין מפורטת באופן ספציפי בחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969. פרק ה' לחוק המקרקעין קובע מה הדין לגבי שותפות במקרקעין. הדין הוא כי כל אחד יכול להיות שותף במקרקעין באופן חלקי או באופן מלא, וכן קיימת חזקה לפיה שותפים במקרקעין הינם שווים, אלא אם נכתב אחרת. עוד קובע חוק המקרקעין את הדין לגבי הסכם שותפות, וכן קיימת הוראה שקובעת כי הצדדים השותפים, רשאים לשאת בהוצאות ולקזז הוצאות שנוגעות לתיקונים בנכס המקרקעין, וכן יש להם זכות ליהנות מפירות הנכס. לצד כל האמור, חוק המקרקעין קובע הוראות לגבי פירוק שיתוף במקרקעין, ועל כך – בהמשך. 

פירוק שותפות ככלל ובמקרקעין בפרט:

פירוק שותפות, יכול להיעשות בהסכמה בין שותפים. הוא יכול לגרור הליכים משפטיים, אך יש להפריד בין שותפים עסקיים רגילים, לעומת שותפים במקרקעין או בני זוג. בכל הנוגע לשותפים רגילים, לעיתים הפירוק יכול לגרור תביעות הדדיות וכספיות. מנגד, אם מדובר בשותפים במקרקעין, חוק המקרקעין קובע זכות לפרק שותפות בכל עת, וכן את האפשרות להגיש תביעה ספציפית לפירוק שיתוף לבית המשפט. כלומר – פירוק שותפות ייעשה באמצעות תביעה, שכל ההכרעה שלה תחייב את הצדדים למכור נכס, ואף לעיתים ימונה כונס נכסים לצורך כך. לצד זאת, לפי חוק המקרקעין, בכל הנוגע לפירוק שותפות, יכול בית המשפט לקבוע חלוקה בעין, אם מדובר במקרקעין שלא ניתנים לחלוקה או פירוק. 

חשוב מאוד להיעזר בעורך דין מקרקעין בכל הנוגע לפירוק שותפות, לרבות לצורך עריכת הסכמי שותפות. מדובר בתחומים סבוכים שמצריכים ידע וניסיון משפטי נרחב. 

פירוק שותפות בין בני זוג:

בכל הנוגע לפירוק שותפות בין בני זוג, חשוב להעיר כי חלות הוראות חוק המקרקעין, שמאפשרות הגשת תביעה לפירוק שותפות בעת הצורך. מצד שני, בעת גירושין, יחול על בני הזוג או הסכם ממון שנערך על ידם, או הוראות חוק יחסי ממון, התשל"ג – 1973, שקובע ברירת מחדל של חלוקת רכוש שווה בין בני זוג. חשוב להזכיר כי במקרים חריגים יכולים בני זוג לטעון לשיתוף ספציפי ברכוש מסוים, מכוח חזקת השיתוף, אך זהו נושא נפרד וסבוך, שלא נרחיב לגביו. 

לסיכום:

במאמר זה עסקנו בשותפות: הסברנו מה הדין לגבי שותפים ומה הדין לגבי שותפים בכפייה או שותפים מרצון. הסברנו בפרט כיצד מפרקים שותפות, לרבות שותפות במקרקעין, שאז אפשר להגיש תביעה ספציפית לפירוק שותפות. בנוסף הסברנו מה הדין לגבי שותפות במקרקעין מכוח חוק המקרקעין. כמו כן, סקרנו מה הדין לגבי פירוק שותפות בין בני זוג, כאשר אז חל חוק ספציפי שנקרא חוק יחסי ממון. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, להתייעץ עם עורך דין משפחה בעת הצורך. 

יום רביעי, 19 ביולי 2023

אישור יציאה מהארץ לקטין להורים גרושים


כאשר הורים גרושים, מערכת היחסים ביניהם הופכת למורכבת יותר, בפרט בכל הנוגע לטיפול השוטף בילדיהם המשותפים. מערכת היחסים כוללת כמובן את עניין הסדרי השהות, הסכמות הנוגעות לחינוך הילדים, רפואת הילדים, וגם התנהלות יומית של כיסוי עלויות וחלוקתן בין ההורים (חוגים, בילויים וכו'). כמו כן, כאשר מדובר בילדים להורים גרושים, עולה לא פעם השאלה – מה הדין לגבי האפשרות שהקטין יצא מהארץ כאשר הוריו גרושים? וכן האם נדרש אישור יציאה מהארץ לקטין להורים גרושים? על כך ועל כל הנושא של התנהלות של הורים גרושים, נכתוב במאמר שלהלן. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין משפחה. 

שהות של קטינים להורים גרושים:

קודם כל, הבסיס בכל הנוגע להתנהלות מול קטינים, כאשר מדובר בהורים גרושים, הוא שאלת הסדרי השהות והאחריות ההורית. בעבר היינו מכנים את המונחים הללו בתור: "משמורת", אך כיום הדין השתנה והמינוח הרלוונטי הוא "הסדרי שהות" ו-"אחריות הורית". כאשר בני זוג מתגרשים, עליהם להסדיר את זמני השהות של הקטינים במחיצתם וכן לקבוע את שיעור האחריות ההורית. 

דהיינו, ניתן להסכים על שהות שווה בין ההורים, כך שהם יתגוררו זה לצד זה, והילדים יחלקו את זמנם בשוויוניות. מנגד, אפשר להסכים כי האב ייהנה מהסדרי שהות שיכללו יומיים בשבוע, וכן כל סוף שבוע שני (כפי שנהוג לא פעם). בכל הנוגע לאחריות ההורית, לרוב ייקבע כי האחריות השוטפת חלה על האם, למרות שמבחינת אחריות הורית אין בכך כדי לגרוע מאחריות האב ולהיפך. אך לצרכי גידול וטיפול שוטף, בדרך כלל האחריות ההורית תוטל על הורה אחד, אלא אם אכן מדובר בזמני שהות שווים לחלוטין.  

חשוב להעיר כי כל מה שקשור להסדרי שהות ואחריות הורית, אזי גם אם ההורים מגיעים להסכמה, הרי שזו צריכה להיות מאושרת בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. לצד זאת, אם אין הסכמה בין ההורים והם לא ערכו הסכם גירושין שכולל את שאלת האחריות ההורית והסדרי השהות, הרי שאז בית המשפט יכריע בנושא, וגם אז העיקרון הבסיסי שינחה את בית המשפט יהיה שאלת טובת הקטין. אם למשל טובת הקטין תהיה שהות שווה אצל הוריו – אז כך גם ייקבע. 

כמו כן, בין אם ההורים הגרושים ערכו הסכם גירושין ובין אם הדבר הוכרע על ידי בית המשפט, אזי לרוב הסכם או פסק דין יכללו הוראות נוספות הנוגעות לגידול השוטף של הקטין, לרבות המזונות שישולמו לרוב על ידי האב (או באופן שווה אם זמני השהות שווים ואין פער שכר משמעותי בין ההורים). הוראות נוספות יכללו הנחיות הנוגעות לחינוך הילדים (מערכת החינוך), חלוקת הוצאות, ענייני רפואה והדוגמאות עוד רבות. במקרים מסוימים כשהעניין יהיה רלוונטי – גם עניינים הנוגעים ליציאת הקטין מהארץ. 

אישור יציאה מהארץ לקטין להורים גרושים:

שאלה זו נשאלת לא פעם על ידי הורים. היא מעלה קושי, שכן יציאה מהארץ לא אמורה להיות דבר מורכב, בוודאי כשקטין יוצא מהארץ יחד עם הוריו, וכן כאשר ההורים מתגוררים וחיים יחדיו. מצד שני, מחשש לחטיפת ילדים, בהתאם לאמנת האג, מדינות מחמירות בעניין של הוצאת קטין מארץ הולדתו על ידי הורה אחד, במיוחד כאשר שמדובר בהורים גרושים. 

לכן, לא פעם נשאלת השאלה מה יעשה קטין שיוצא מן הארץ עם אחד מהוריו? למעשה, הפתרון הפשוט ביותר הוא לפנות לנוטריון, ולחתום על מסמך ואישור נוטריוני מטעם שני ההורים, לפיו הם מתירים את הוצאת הקטין מן הארץ. כמובן שהדבר צריך להיות מנוסח בצורה מקצועית ומשפטית, ולא להותיר "מקום לפרשנות" שניתן יהיה לעשות בה שימוש לא ראוי מצד הורה אחד שבאמת רוצה לעזוב את הארץ עם הקטין. 

ברגע שיש אישור נוטריוני, הרי שרוב מדינות העולם הן חלק מאמנת האג בענייני "אפוסטיל", ואז אין מניעה להיכנס למדינה זרה עם אישור של קטין שעוזב את הארץ עם אחד מהוריו. 

מדוע קיים חשש לגבי יציאת קטין מן הארץ? 

כאמור, לא פעם קיימת תופעה של קטינים שנחטפים על ידי אחד מההורים למדינה זרה. אומנם ישנה אמנת האג שאושררה כחוק במדינת ישראל, שמאפשרת החזרת קטין בצורה מהירה למדי, אך כדי להימנע מסיטואציה כזו, יש לא פעם דרישה לאסמכתא ברורה מצד ההורים, שמאפשרת הוצאת קטין מן הארץ. 

יום שני, 19 ביוני 2023

הסדרי שהות


כאשר בני זוג מתגרשים, עליהם להסדיר את זמני השהות ואת האחריות ההורית על ילדיהם. בעבר המונח "הסדרי שהות" לא היה שגור והשתמשנו במונחים "משמורת" וכן "הסדרי ראיה". כיום, התקנות השתנו, וגם הפסיקה השתנתה, והמינוח הרלוונטי הוא זמני שהות. במאמר שלפניכם נדון בזמני שהות, באחריות הורית, בדין לגבי גירושין בישראל, ונסביר עד כמה נושא הסדרי השהות הוא קריטי. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי. המאמר איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין משפחה בעל ניסיון.

הליך גירושין מתחילתו ועד סופו:

הליך גירושין הוא מונח כולל למספר הליכים שמתחייבים בין בני זוג המבקשים להתגרש. תחילה עליהם להתגרש, וזאת יעשו בבית הדין הרבני, שכן בישראל נישואין וגירושין נערכים לפי הדין הדתי שחל על בני הזוג. תביעת גירושין יכולה להיות מוגשת בהסכמה, או שלא בהסכמה ואז יש צורך להוכיח קיומה של עילת גירושין, מבין העילות המפורטות בדין הדתי (למשל – בגידה, מעשה כיעור, עקרות ועוד). לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית בישראל, לעסוק בתביעות לגירושין ונישואין. עם זאת, חשוב להבהיר כי לבית הדין יש אפשרות "לקנות" סמכות לעסוק גם בתביעות אחרות, כגון – הסדרי שהות, מזונות (יש לו סמכות מקבילה) וחלוקת רכוש, במקרים שבהם מוגשת תביעת גירושין שכוללת את שאר התביעות. אם לא הוגשה תביעה כרוכה כאמור, הרי שאז תביעת הגירושין תתברר בבית הדין הדתי כמובן, אך שאר התביעות יכולות להתברר בבית המשפט לענייני משפחה. לאחרון יש סמכות לעסוק בכל תחום בדיני המשפחה (לרבות הסדרי שהות), למעט בתביעות לגירושין ונישואין.

לצד תביעת גירושין, בני הזוג גם צריכים להסדיר את חלוקת הרכוש המשותף שלהם. הם יכולים להגיע להסכמה או לממש הסכם ממון (אם יש להם). בהיעדר הסכמה הם ינהלו הליך משפטי, בהתאם לסמכויות שתיארנו לעיל. 

נושא נוסף שבני זוג צריכים להסדיר הוא עניין המזונות. ככלל, מזונות ילדים מוטלים על האב, וזאת מכוח הדין הדתי. כיום הפסיקה שינתה את התמונה במקרים שבהם מדובר בילדים מעל גיל 6, ובשים לב לזמני השהות של הקטינים. ככל שזמני השהות שוויוניים יותר, אזי יש חלוקה במזונות, במידה ואין פער שכר משמעותי בין ההורים. 

הנושא האחרון ואולי החשוב ביותר הוא הסדרי השהות, ועל כך נדון בחלק הבא. 

הסדרי שהות: 

הסדרי שהות, הם בעצם הכינוי לזמנים שבהם הקטינים שוהים עם הוריהם. ככלל, יתכן שיהיה הורה אחד, שלו תהיה האחריות ההורית השוטפת, וההורה השני ייהנה מזמני שהות שלרוב מסתכמים בפעם עד פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני. כמו כן, ישנם מקרים שבהם זמני השהות הם שווים (מה שבעבר היה מכונה – "משמורת משותפת"). במקרים כאלו, למעשה לילדים יש שני בתים, והם מחלקים את זמנם בין ההורים. כמו כן, בהסדרי שהות שווים, לרוב ההורים יתגוררו בקרבת מקום. 

מזונות במסגרת הסדרי שהות שווים:

כפי שתיארנו לעיל, במידה וישנם זמני שהות שווים, ואין פער שכר משמעותי בין ההורים, אזי נטל המזונות יהיה שווה בין ההורים. במידה ולא מדובר בהסדרי שהות שווים, הרי שאז כל מקרה ייבחן לגופו, בהתאם להכנסות ובהתאם לצרכי הילדים. חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין משפחה במקרים כאלו. 

גישור במסגרת מחלוקות על הסדרי שהות:

חשוב לנו לתאר את נושא הגישור. לרוב, הורים שנמצאים בהליך גירושין, נושאים עמם מטען רב של כעס וכאב מהגירושין. לכן, לעיתים כדי להימנע ממחלוקות קשות והליכים משפטיים מורכבים, גישור גירושין יכול להיות אופציה טובה מאוד, במיוחד בכל הנוגע למחלוקת על הסדרי שהות. מגשר, שהוא עו"ד משפחה בעל ניסיון, יכול לסייע להורים להגיע לידי הסכם גירושין, שכולל גם את הסדרי השהות. במידה ואין בין ההורים הסכמה, הרי שאז ינוהל הליך משפטי בעניין, אשר יוכרע בעזרת חוות דעת של עו"ס למסוגלות הורית, ובהתאם לטובת הילד, כפי שימצא לנכון בית המשפט לאחר שמיעת עדויות, וחוות דעת של עו"ס כאמור. 

לסיכום:

במאמר זה עסקנו בהסדרי שהות ואחריות הורית. הסברנו כיצד פוסקים במסגרת הליך גירושין, בתביעות הנוגעות להסדרי שהות, וכן פירטנו מהן הסמכויות שיפוט בתחום. עוד הסברנו מה הדין לגבי מזונות במסגרת הסדרי שהות שווים. לסיום הסברנו מהי החשיבות של הליכי גישור במחלוקות על הסדרי שהות. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, תמיד להיעזר בעורך דין משפחה בעל ידע וניסיון, בשל מורכבות הנושא. 

יום שני, 12 ביוני 2023

ידועה בציבור


זוגות רבים בוחרים לחיות כידועים בציבור, דהיינו – לא להינשא באופן פורמאלי. בהמשך לכך, עולות שאלות כגון: כיצד בעצם מגדירים ידועים בציבור? כיצד אפשר למסד קשר של ידועים בציבור? מה מאפיין זוגיות של ידועים בציבור? מהן הזכויות של ידועים בציבור, לעומת זוגות נשואים? במאמר שלהלן ננסה להשיב על כל השאלות הללו. נסביר את הסיבות לידועים בציבור, כיצד הפסיקה מגדירה ידועים בציבור, והאם בכלל יש פער בזכויות שזכאים להן ידועים בציבור, לעומת זוגות נשואים. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי, אך המאמר בוודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין דיני משפחה. 

מה הביא להתפתחותו של מוסד הידועים בציבור?

זו שאלה טובה, שהבסיס שלה הוא יותר חברתי מאשר משפטי, אך יש לו בהחלט נגיעה משפטית. תחילה, בישראל – אחד הגורמים העיקריים לעלייתו של מוסד הידועים בציבור, הוא הכפפת הדין הדתי על דיני הנישואין בישראל. בארץ, זוגות יכולים להינשא לפי הדין הדתי שחל עליהם, דהיינו – יהודים יכולים להינשא לפי הדין הדתי–עברי, ולכן זוגות בני דתות שונות, לא יכולים להינשא בישראל (הם יכולים להינשא בחו"ל ולהירשם בארץ כנשואים). ישנם גם הרבה יהודים שעלו מברית המועצות שלעיתים נתקלים בקשיים להינשא. 

גורמים נוספים הם בוודאי הקידמה, העלייה בגיל הנישואין וגם שינויים בתפיסת המשפחה (למשל, כיום זוגות רבים מביאים ילד לעולם במסגרת הורות משותפת וכו'). 

איך מגדירים ידועים בציבור לפי הפסיקה?

כעיקרון, הפסיקה התוותה שני מבחנים עיקריים לשאלה כיצד נכריז על זוג בתור ידועים בציבור. המבחן הראשון הוא מבחן קשירת הגורל. כלומר, בני זוג שמקיימים משק בית משותף וחיים יחדיו כמו כל זוג נשוי לכל דבר ועניין, הם זוג שלמעשה קשר את גורלו איש ברעותו, ומכאן הדרך להכרה כידועים בציבור היא פשוטה. אגב, בניגוד לדעה רווחת, פרק הזמן המשותף אינו מבחן בלעדי לקשירת גורל וידועים בציבור, שכן זוגיות יכולה להיות קצרה מאוד ועדיין להיות מוכרת כידועים בציבור. 

לצד זאת, ישנו מבחן נוסף, שהוא מבחן אובייקטיבי, כלומר – לוקחים בחשבון את כל המשתנים של בני הזוג המסוימים, ובוחנים אובייקטיבית האם מדובר בידועים בציבור, או בלשון משפטית – כיצד הציבור תופס את בני הזוג. אם למשל מדובר בבני זוג שנהנים יחדיו, אבל לא באמת מוכרים על ידי חברים ובני משפחה, הרי שאז ככל הנראה מדובר בזוג ש"נהנה מהחיים" ולא בהכרח מקיים קשירת גורל. לעומת זאת, אם הציבור מכיר את בני הזוג כידועים בציבור, אזי ההנחה היא שמדובר בידועים בציבור לכל דבר ועניין. 

מה השוני בזכויות המגיעות לידועים בציבור מול זוגות נשואים?

אין שום שוני. ההבדל היחיד בין נשואים לידועים בציבור, הוא שהאחרונים לעיתים צריכים להוכיח את עצמם כידועים בציבור. ההוכחה הנדרשת לעיתים על ידי רשויות, היא עריכת תצהיר בפני עורך דין או אפילו הצהרה כתובה ללא אישור של עורך דין. כידוע, אצל זוגות נשואים יש תעודת נישואין או רישום במשרד הפנים, כך שאין שום קושי בסיסי בהוכחה שמדובר בזוג נשוי. מעבר לכך, זוגות ידועים בציבור זכאים לרשת את בן הזוג, לקחת משכנתא עם בן הזוג, ולהיות זכאי לכל זכות וחובה שזוג נשוי היה נהנה או חייב בה. 

איך נמסד פורמלית זוגיות של ידועים בציבור?

דרך אחת פשוטה מאפשרת למסד את הזוגיות כידועים בציבור, והיא עריכה של הסכם ממון ו\או הסכם חיים משותפים. האחרון יכול לכלול הוראות רכושיות וגם הוראות הנוגעות לפירוק התא המשפחתי, לרבות הסדרי שהות עם הילדים המשותפים. רצוי מאוד להיעזר במקרים אלו בעורך דין משפחה בעל ניסיון. 

לסיכום:

במאמר זה עסקנו במונח ידועה בציבור, הסברנו כיצד מגדירים ידועים בציבור מבחינה משפטית, בהתאם לקווים שהתוו בתי המשפט השונים במהלך השנים. כמו כן, סקרנו כיצד התפתח מוסד הידועים בציבור. בנוסף, בחנו האם יש פער בין ידועים בציבור לבין זוגות ידועים בציבור. לסיכום הסברנו כיצד אפשר למסד מבחינה פורמלית זוגיות של ידועים בציבור. את המאמר נסיים בהמלצה חמה – תמיד להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון. 

יום שני, 15 במאי 2023

צו הרחקה לצמיתות


תדמיינו שאתם גרים בבניין משותף עם אחיכם, כאשר כל אחד מתגורר בדירתו עם משפחתו. הקשרים ביניכם אינם טובים ואתם מצויים בסכסוך מתמשך, מכיוון שאחיכם נוקט כלפיכם באלימות, תופס וחוסם את החנייה, מציב מצלמות בצורה שיכולה לפגוע בפרטיות וכו'. עוד יותר מכך, במקרה אחד האח וילדיו תקפו אתכם. מה אפשר לעשות במקרה כזה? הפתרון הוא לבקש צו הרחקה כלפי האח וילדיו. לצד זאת, רצוי גם לנקוט בהליכים אזרחיים. 

במאמר שלפניכם נסביר מהו בעצם צו הרחקה, מה ההבדל בין צו למניעת הטרדה מאיימת, לבין צו למניעת אלימות במשפחה (שני סוגי צווי הרחקה, זהים למדי במהותם). את כל זאת נעשה כדי להעניק לכם מידע איכותי, אך נעיר כי המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. 

מהו צו הרחקה?

צו הרחקה כשמו כן הוא, צו שמורה לאדם מסוים, להתרחק מאדם אחר, לרבות מביתו, רכושו ועוד. צו הרחקה נועד לתת סעד זמני, לאדם שסובל מאלימות מילולית, או אלימות פיזית, או פגיעה בפרטיות, או הטרדה מכל סוג. בישראל, ישנם שני חוקים שנוגעים לאפשרות להוציא צווי הרחקה. החוק הראשון הוא חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות"). החוק הזה מאפשר הוצאה של צווי הרחקה בין בני משפחה והוא מותאם לסכסוכים בין בני משפחה. החוק השני הוא חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה"). החוק הזה מאפשר הוצאה של צווי הרחקה בין אנשים (אפשר להיעזר בו גם לבני משפחה). 

צו למניעת הטרדה מאיימת:

כאמור, החוק למניעת הטרדה מאפשר הוצאה של צו הרחקה. כדי לקבל צו הרחקה, יש להגיש בקשה לבית משפט השלום (או בית המשפט לענייני משפחה, אם מדובר בבני משפחה). בבקשה יש לפרט בכתב את הנסיבות, לצרף ראיות רלוונטיות וכן לצרף תצהיר. לאחר מכן, בית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בפניו (ולעיתים אף לתת צו במעמד צד אחד, עד לדיון בנוכחות כל הצדדים). 

לא ניתן לקבל צו הרחקה לצמיתות. צו הרחקה יכול להיות בתוקף למשך חצי שנה, ואז אפשר להאריך אותו לתקופה כוללת של שנתיים, וזאת רק במקרים מאוד מיוחדים. 

כדי לקבל צו הרחקה, על המבקש להוכיח שהוא אכן מוטרד, מותקף, סובל מאלימות ומפגיעה בהתנהלות חייו. אך לצד זאת, חשוב להדגיש כי יש להציג ראיות להטרדה, כאשר הדרישה אינה הצגת ראיות מעבר לכל ספק סביר כמו בהליך פלילי, אלא ברמה סבירה שמניחה את הדעת. 

לבית המשפט יש סמכויות נוספות, כגון – תפיסת נשק של אדם שניתן נגדו צו הרחקה, וכן סמכות להורות על הפקדת ערובה להבטחת קיום הצו ועוד. 

צו למניעת אלימות:

בדומה לחוק למניעת הטרדה מאיימת, גם בחוק למניעת אלימות יש פרוצדורה זהה מאוד. צו הרחקה לפי החוק הזה, יכול להינתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה (שהוא הגורם המוסמך), כאשר הפרוצדורה דומה מאוד לפרוצדורה הנדרשת בחוק למניעת אלימות, כפי שתיארנו לעיל. 

גם בהליכים מכוח החוק הזה, יש להציג ראיות סבירות. לבית המשפט יש סמכות להורות על תפיסת נשק והטלת ערובה. לצד זאת – בחוק למניעת אלימות, יש התאמות לכך שמדובר בסכסוכים בין בני משפחה, כמו למשל – התאמת דיור אם מבוקש צו הרחקה נגד קטין וכיו"ב. 

צו הרחקה משטרתי:

גם קצין משטרה יכול להורות על הרחקה של חשוד ממתלונן או עדים פוטנציאלים במסגרת תנאי שחרור. כך גם בית המשפט בהליכי מעצר, שרשאי להורות על שחרור בתנאים שכוללים הרחקה ממתלונן, עדים, ואף ממקום מסוים. 

לסיכום:

במאמר זה עסקנו בצווי הרחקה. הסברנו מהם שני החוקים הרלוונטיים לצווי הרחקה: האחד הוא החוק למניעת הטרדה, שרלוונטי כאמור לאנשים זרים, והחוק האחר הוא החוק למניעת אלימות, שנוגע יותר לבני משפחה. כמו כן, הסברנו בקצרה מהו צו הרחקה משטרתי. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, תמיד להיעזר בעורך דין בעל ידע וניסיון, אם אתם מעוניינים בהוצאת צו הרחקה.