יום ראשון, 6 בדצמבר 2015

להיות עורך דין - כל מה שרציתם לדעת


עורך דין הוא מי שהוסמך על ידי לשכת עורכי הדין לעסוק בעריכת דין, לאחר סיום לימודי המשפטים, שנת התמחות ומעבר בחינות הלשכה. לימודי משפטים בישראל הם תחום מבוקש מאוד וכתוצאה מכך כמות עורכי הדין בישראל הולכת וגדלה כל העת. לפניכם מידע על מה זה להיות עורך דין בישראל.

עריכת דין בישראל 

בישראל, כמו ברוב המדינות, רשאי עורך דין לעסוק בייעוץ משפטי מכל סוג וכן בייצוג בבית המשפט. במדינות כמו אנגליה ואוסטרליה, הנשענות על המשפט האנגלי, ישנה הפרדה בין שני התחומים. רוב עורכי הדין מתמחים בתחום מסוים של המשפט, אלא אם מדובר במשרד גדול המעסיק עורכי דין מתחומים שונים ונותן שירותים מכל הסוגים.

לימודי משפטים

כפי שציינו בתחילה, בעריכת דין רשאי לעסוק רק מי שסיים לימודי משפטים, באוניברסיטה או מכללה מוכרת, עבר שנת התמחות בהנחיית עורך דין מנוסה או שופט, ועמד בבחינות לשכות עורכי הדין בעל פה ובכתב. מבחני הלשכה קשים. רבים מהנבחנים אינם עוברים את המבחן ואינם מוסמכים כעורכי דין. גם לאחר מעבר המבחנים בהצלחה על הלשכה לאשר את חברותו של האדם ולהחליט אם הוא ראוי להיות עורך דין או לא. המקרים בהם לא ניתן לכך אישור הם נדירים, אך קיימים, בעיקר אם יש בעברו של האדם עבירות שיש עימן קלון. כיום יש למעלה מ- 60,000 עורכי דין מוסמכים בישראל, אך מספר נמוך מכך של עורכי דין פעילים.

חיסיון

בדומה למקצוע הרפואה והפסיכולוגיה/פסיכיאטריה, קיים חיסיון מלא בין עורך הדין ללקוח, המחייב את עורך הדין לשמור בסוד כל מידע פרטי שהובא לידיעתו על ידי הלקוח. משמעותו של חוק זה הוא כי מסמכים הנמצאים אצל עורך הדין, לדוגמא, ומהווים ראיה לאשמתו של הלקוח, אינם יכולים להיות מוחרמים על ידי המשטרה או לשמש כראיות. החיסיון גורם ללקוח להרגיש בטוח מצד אחד, ולאפשר לו לנהוג בגילוי לב עם עורך הדין, אך מצד שני הוא מהווה פרצה בחוק, המאפשרת לנאשמים להשתמש בעורכי הדין שלהם כדי להגן על עצמם. המקרה היחידי בו אינו מתקיים החיסיון הוא אם הלקוח מגלה לעורך הדין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, ואז מחוייב עורך הדין לדווח על כך.
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה