דיני המשפחה במדינת ישראל מבוססים כולם על ההלכה היהודית, ובהתאם לכך, אחת ערכאות השיפוט הקיימות בדינים אלו, היא בית הדין הרבני, אשר קיבל סמכות בלעדית לעסוק בכל הקשור להליכי נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים. עניין זה חשוב להבנה, היות ודיני המשפחה הם מורכבים ועשירים.
במאמר המובא לפניכם/ן, נעסוק בהליך שלום בית, הליך חשוב ומרכזי בהלכה היהודית, עבור זוגות נשואים. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. לפני שנתחיל, נבהיר כי מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה ומקצועי בתחום דיני המשפחה.
ערכאת שיפוט - בית הדין הרבני:
כאמור, בית הדין הרבני משמש כאחת מערכאות השיפוט במדינת ישראל בתחום דיני המשפחה. לערכאה זו יש סמכות בלעדית לעסוק בהליך נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים. לצד הליכים אלו, ישנם הליכים ותחומים נוספים אשר יכולים להתדיין בערכאות שונות. תחומים אלו הם לדוגמא: מזונות אישה, מזונות ילדים, משמורת ילדים, חלוקת רכוש ועוד.
כאשר מדובר בבני זוג מעורבים, אזי ההליך ינוהל בבית המשפט לענייני משפחה – שהוא ערכאה נוספת לדיני המשפחה. זאת בשל העובדה כי בית הדין הרבני אינו מכיר בזוגות אלו כזוגות נשואים כלל, וזאת מאחר וההלכה היהודית אינה מכירה בהתבוללות ונישואין מעורבים.
מהם גירושין - לפי החקיקה בישראל:
הליך הגירושין בישראל חל על כל זוג אשר נישא על פי דתו, וכאשר אין מדובר בזוג מעורב דתית, אשר מעוניין להיפרד ולהתיר את נישואיו. כאמור, עניין הגירושין בישראל, בכל הנוגע ליהודים, הוא בסמכות בית הדין הרבני, וזאת לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים.
לכל דת בישראל, קיים טריבונל אשר מסדיר את עניין הנישואין והגירושין, לפי ההלכה עפ"י בדתו. הליך הגירושין מתחלק לשניים: כאשר יש הסכמה של שני הצדדים לגירושין, וכאשר צד אחד עיקש בדבר הרצון לגירושין בעוד הצד השני מתנגד להם, בין אם כוונותיו כנות ובן אם לא. אם קיימת הסכמה בין השניים, הם יפנו לבית הדין הרבני, אשר ידון בהליך גירושין, בפני שלושה דיינים, אשר יבחנו את עילת הגירושין המחייבת מתן גט (כגון – בגידה, מעשה כיעור ועוד). לחלופין, לרוב יחתרו הדיינים לקיים שלום בית בין בני הזוג. על כך – בחלק הבא.
הליך ותביעת שלום בית:
כאמור, בעת פרידה או פנייה להליך גירושין בין בני זוג אשר נשואים כדת משה וישראל, יפעל בית הדין הרבני בקפדנות, על מנת שלא לאשר במהירות את הגירושין ומתן הגט, ולשם כך הוא יפנה את בני הזוג, אל הליך של שלום בית. להליך זה יש מספר היבטים חשובים שכדאי להכיר, היות ולכל אחד מהם יש משמעות חשובה, ונדון בכך בשורות הבאות.
הסכם שלום בית:
הסכם שלום בית הינו חוזה פרטני לכל זוג וזוג, אשר בו יקבע כל זוג את התנהלות חייו המשותפים, בכל נושא העולה על רוחו, החל מכלכלת כל אחת הצדדים, שעות פנאי של השניים, שעות ארוחות ואופן גידול הילדים המשותפים. מטרת ההסכם היא למנוע פירוד של השניים, בשל משקעים כאלו ואחרים במערכת היחסים.
הסכם זה לרוב יוצע לאחר משבר בין השניים ופנייה לבית הדין הרבני לגישור או אף לבקשה לגירושין. מתן תוקף להסכם יעשה על ידי דיין בבית הדין הרבני או על ידי שופט בבית משפט לענייני משפחה. לאחר חתימה על הסכם זה ואישורו על ידי שופט או דיין, יהווה ההסכם מסמך משפטי לכל דבר ועניין. זאת למרות שהסכם שלום בית הוא מסוג ההסכמים שלא באמת קל לאכוף, אלא בהסכמת הצדדים. נעיר כי בסופו של דבר, מדובר בהסכם שנועד לגשר בין בני הזוג, אך אם בני הזוג לא באמת רוצים לגשר על הפערים ביניהם, קשה יהיה לכפות זאת עליהם.
תביעת שלום בית:
תביעת שלום, בניגוד להסכם שלום בית, תעשה על ידי אחד מהצדדים כאקט מניעה של הליך גירושין שבו נמצאים השניים, או לחילופין, רצון של הצד שכנגד להתגרש. כאשר מדובר בבקשה כנה של הצד התובע שלום בית, התקופה אכן תשמש כ"תקופת ביניים" לבחינת הקשר הזוגי ופלטפורמה לשיפור יחסים עכורים בין השניים, גם אם הוגשה בקשה לגירושין על ידי אחד מהצדדים.
למעשה ניתן לומר כי ההבדל בין תביעת שלום בית להסכם שלום בית, הוא כי הסכם שלום הבית יתרחש כאשר שני בני הזוג מעוניינים להתגרש, אך בית הדין הרבני מנסה אלטרנטיבות אחרות, שיצילו את חיי הנישואין. תביעת שלום בית, לעומת זאת, מהווה מצב שבו רק אחד מבני הזוג רוצה להתגרש, ואילו השני מעוניין להסדיר את המצב ביניהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה