יום ראשון, 11 באוקטובר 2020

הסכם חיים משותפים – מה חשוב לדעת?


לעיתים בני זוג מעדיפים שלא להינשא בצורה פורמלית, אלא לקיים זוגיות כידועים בציבור. בד בבד, זוגות שלא נשואים מבחינה פורמלית, לא פעם בוחרים לערוך הסכם אשר יוודא את קיום ההבטחות ההדדיות של בני הזוג ואת המחויבויות שלהם איש כלפי רעותו. לשם כך קיים הסכם מיוחד אשר נקרא "הסכם חיים משותפים". מהו הסכם חיים משותפים? מה חשוב לדעת על הסכם זה? על כך ועוד - במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לידיעת הגולשים/ות היקרים/ות. יחד עם זאת, נבקש להדגיש כי התוכן שאנו מציגים הוא כללי בלבד ונועד להעניק מידע כללי. התוכן שלהלן הוא לא תחליף לסיוע או ייעוץ משפטי עם עורך דין בעל ניסיון בתחום דיני המשפחה.

ההבדל בין זוגות נשואים לזוגות לא נשואים:

הסכם לחיים משותפים נועד לזוגות שחיים בתור ידועים בציבור ולא לזוגות נשואים מבחינה פורמלית. מי הם ידועים בציבור? 

ידועים בציבור הם זוגות שלא נשואים, אך חיים יחדיו ומקיימים משק בית משותף. כלומר, זוג ידוע בציבור יגור יחד, יקים משפחה יחד, ינהל חשבונות במשותף - ולמעשה יקשור את גורלו יחד, ממש בדומה לזוגות נשואים. יחד עם זאת, לגבי זוג נשוי, הדברים בדרך כלל פשוטים יותר, משום שכאשר זוג נשוי מתגרש, קיים דין ספציפי בכל הנוגע לחלוקת הרכוש של בני הזוג וכיו"ב. מנגד, בני זוג ידועים בציבור שנפרדים, לא בהכרח ייהנו מהזכויות ששמורות לזוגות נשואים ולהגנה החוקית שקיימת לגביהם באשר לחלוקת רכוש משותף. זוג ידוע בציבור שרוצה להגן על זכויותיו הרכושיות, צריך לערוך הסכם, או להוכיח כוונת שיתוף בנכסים (בפועל, הדברים האלה מורכבים מאוד). משכך, הסכם לחיים משותפים, שגם מקבל תוקף משפטי – הוא דבר מומלץ. נרחיב על כך בהמשך המאמר.  

הסכמים בתחום המשפחה:

עוד לפני שנסביר לעומק מהו הסכם לחיים משותפים, נזכיר כי בתחום המשפחה ישנם סוגים רבים של הסכמים, כגון הסכם ממון שנערך בין זוגות נשואים או לקראת נישואין, הסכם הורות משותפת שלרוב נערך בין שני אנשים שרוצים להביא ילד משותף (למרות שאינם בני זוג פורמליים) וכן הסכמי פונדקאות. הסכם שכיח בתחום דיני המשפחה, הוא הסכם לחיים משותפים. 

הסכם חיים משותפים:

כאמור, הסכם חיים משותפים הוא בעצם הסכם שנערך בין בני זוג לא נשואים, דהיינו – ידועים בציבור, שנועד להסדיר את המחלוקות הרכושיות שלהם בעת פרידה. לרוב, חשוב מאוד לכלול מספר אלמנטים בהסכם חיים משותפים, כדלקמן:

דירת מגורים – דירת מגורים היא הלב של כל הסכם ממון או הסכם לחיים משותפים. כאשר עורכים הסכם לחיים משותפים, מאוד חשוב לציין את דירת המגורים של בני הזוג או דירת המגורים ששייכת לאחד מבני הזוג, כדי לכלול אותה במסת הנכסים של הזוג ביום פקודה. 

רכוש בעל ערך רב – לא פעם, לזוגות ישנו רכוש בעל ערך רב, שאינו נכס מקרקעין. לדוגמא – תכשיטים יקרים, מכוניות יוקרה, נכסים מסחריים ועוד. לכן, במסגרת הסכם חיים משותפים, חשוב מאוד להתייחס לנקודות אלו. 

מניות ופנסיות – עוד נקודה שכדאי להסדיר במסגרת הסכם חיים משותפים, היא כמובן מה הדין לגבי זכויות שיש לבני הזוג בפנסיה, או במניות של אחד מהם. זהו נושא שלא פעם מעלה מחלוקות קשות, במיוחד כאשר לאחד מבני הזוג יש קרן פנסיה תקציבית ישנה. 

יש עוד הרבה נקודות חשובות במסגרת הסכם חיים משותפים. לא נוכל לסקור את כולן, אך חשוב לקבל ייעוץ פרטני בעת הצורך. כמו כן, תמיד כדאי להציג הסכם לחיים משותפים בפני בית המשפט לענייני משפחה, על מנת לאשרו. 

הסכם חיים משותפים – כן או לא?

התשובה חיובית: תמיד כדאי לערוך הסכם לחיים משותפים. הדבר יסייע לבני הזוג בשני מישורים – האחד הוא וודאות משפטית, השני הוא הסדרת היחסים בין בני הזוג והפיכתם להרבה יותר פורמליים. משכך, כעורכי דין לענייני משפחה, אנו תמיד מציעים לערוך הסכם זה.  

לסיכום:

במאמר זה הסברנו מהו בעצם הסכם לחיים משותפים, פירטנו מה חשוב לכלול בהסכם זה וכן סקרנו את הדין לגבי זוגות נשואים לעומת זוגות לא נשואים. נסיים את המאמר בכך שאנו סבורים כי תמיד כדאי לערוך הסכם חיים משותפים, בסיוע עורך דין דיני משפחה בעל ניסיון בהסכמים בתחום דיני המשפחה, כל זאת על מנת להבטיח לבני הזוג וודאות והגנה משפטית ביום פקודה. 

יום רביעי, 7 באוקטובר 2020

איך נגשר בגירושין? והאם גישור גירושין הוא דבר נכון?


בני זוג בהליך גירושין, לרוב חווים סערת רגשות וכן סערה כלכלית. בכל מקרה, הליך גירושין הוא הליך מורכב וקשה מטבעו. לפתע, התא המשפחתי אשר הקמת, מתפרק, והדבר משפיע כמובן על בני הזוג, אבל גם על כלל המשפחה, לרבות הילדים המשותפים של בני הזוג והמשפחה המורחבת. הליך גירושין הוא גם הליך מאוד מורכב מבחינה משפטית, שתוצאותיו לא תמיד ידועות (בוודאי בכל הנוגע למזונות, משמורת וחלוקת רכוש). יש שתי אפשרויות להתגרש: הדרך האחת היא באמצעות ניהול הליך גירושין מורכב וארוך. השנייה היא באמצעות עריכת הסכם גירושין, במהלך גישור גירושין. על כל אלו, נסביר במאמר שלהלן, אך נעיר כי המאמר הזה הוא מאמר תוכן שנועד להציג מידע כללי בלבד. לייעוץ פרטני יש לפנות לעורך דין. 

קצת על הליך גירושין:

לפני שנסביר על גישור במסגרת גירושין, חשוב להסביר לכם/ן, הקוראים/ות היקרים/ות, שהליך גירושין הוא בעצם הליך שכולל מספר הליכי משנה. קודם כל, בני זוג המבקשים להתגרש, יצטרכו לפנות לבית הדין הרבני, שם יש להציג עילה לגירושין (לדוגמא – בגידה, מעשה כיעור ועוד), או לחלופין, להציג לבית הדין הסכם גירושין. במקביל, על בני הזוג המבקשים להתגרש, להסדיר גם את הנושאים: משמורת הילדים, מזונות הילדים וכן חלוקת הרכוש. כל אחד מההליכים שהוזכרו – יכולים להתברר בבית הדין הרבני אם הם כרוכים לתביעת הגירושין, או בבית המשפט לענייני משפחה. אם נסכם עד כה: הליך גירושין הוא הליך מקיף, יקר ומורכב למדי, שמצריך ידע וייעוץ משפטי אצל עורך דין משפחה בעל ניסיון. 

מהו גישור?

גישור (מהמילה – גשר) הוא הליך שבמסגרתו אדם – צד שלישי – מבקש לגשר על פערים בין צדדים ניצים. כלומר, אם קיים סכסוך בין שני אנשים, מטרת הליך הגישור תהיה להביא את שני הצדדים המסוכסכים לפשרה ולמעשה לגשר על הפערים. במשפט הישראלי ובפרקטיקה, בדרך כלל מגשרים הם עורכי דין מומחים בתחומם. למשל, כאשר צדדים להליך בתחום דיני עבודה פונים לגישור, הרי שהדבר ייעשה בפני עורך דין המומחה בתחום משפט העבודה. כך גם באשר לדיני משפחה: כאשר בני זוג שנמצאים בהליך גירושין, פונים למגשר גירושין, הרי שבדרך כלל הוא יהיה עורך דין בתחום דיני המשפחה, בעל ידע וניסיון. אגב, הליך גישור הוא לרוב הליך וולונטרי, דהיינו – הצדדים בוחרים אם לפנות אליו, למעט במקרים שבהם החוק מחייב פנייה לגישור (והדבר קיים – נסביר על כך בחלק הבא). 

לסיכום חלק זה – במסגרת הליך גישור, שני צדדים ניצים פונים לאדם שלישי אשר יסייע להם לגשר על המחלוקות ביניהם. 

גישור גירושין – מה חשוב לדעת?

גישור גירושין הוא גישור שנערך בין בני זוג שנמצאים בהליך גירושין. נדגיש כי כיום, בתחום המשפחה, קיימת חובה לפנות תחילה לגישור, עוד בטרם מוגשת תביעה לגירושין או בכל תחום בדיני המשפחה, אלא אם בית המשפט הסכים לוותר על כך. זהו החוק כיום, משנת 2014. אם הליך גישור נכשל, אזי הצדדים יכולים לפנות בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין, אך תחילה יהיה עליהם להגיש תביעה ליישוב סכסוך. 

במקביל, קיים הליך גירושין שהוא התנדבותי, כלומר – בני הזוג בוחרים בו על מנת להגיע להסכמות בשלב הגירושין. הליך זה יכול להיות באמצעות פנייה של בני הזוג למגשר גירושין. במסגרת הגישור, יכולים בני הזוג לקיים מספר מפגשים, להציג את המחלוקות והבעיות, ולבסוף להגיע להסכמה והסכם גירושין סופי, שגם יכלול את כל היבטי הגירושין.

אחד היתרונות בגישור גירושין, הוא שליטה של בני הזוג על משך הזמן. להבדיל מהליך משפטי שנמשך זמן רב, בגישור, בני הזוג יכולים לסיים סכסוך ביעילות ומהירות. יתרון נוסף הוא בחירת המגשר. בני הזוג בוחרים את המגשר, בניגוד להליך משפטי, שבו אין להם זכות לבחור את השופט. עוד יתרון הוא האינטימיות. בגישור אין הכרעה, כלומר המגשר לא קובע מי צודק, אלא מנסה להביא את בני הזוג לידי הסכמה שתהיה טובה לכולם. יתרון נוסף הוא העלות הכספית: כאשר גישור מסתיים בהקדם, אזי גם ההוצאה הכספית של בני הזוג תהיה נמוכה יותר וזאת לעומת הליך משפטי יקר שנמשך תקופה ארוכה. 

נסכם חלק זה, בכך שנציין שגישור גירושין הוא דבר מבורך. 

לסיכום:

במאמר זה סקרנו גישור גירושין, הסברנו כמה מורכב הוא הליך הגירושין וכמה יתרונות יש להליך גישור. נסיים בהמלצה: יש לפנות לעורך דין דיני משפחה בעת הצורך, כדי לבחון, בין היתר, פנייה להליך גישור. 



יום ראשון, 30 באוגוסט 2020

משמורת משותפת - על המורכבות והמשמעות

 מצד אחד אתם רוצים להתגרש, אך מצד שני אתם לא רוצים להיפרד מהילדים שלכם, אלא לבלות עמם חלק ניכר מזמנכם, בהתאם ליכולתכם. אתם מבקשים להיות הורים במשרה כמעט מלאה, מה תעשו? לשם כך, קיים מושג המשמורת המשותפת, שעליו נסביר במאמר שלהלן.

במאמר זה נסקור: מהי משמורת משותפת, מהם יתרונותיה ומהם חסרונותיה. כמו כן, נעיר כי אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה. המאמר מנוסח בלשון זכר, אך פונה לשני המינים כאחד.

רקע כללי:


משמורת ילדים היא הגדרה המגיעה מהפסיקה, שנועדה להפריד בין אפוטרופסות, שהיא אחריות על הילדים מבחינת כשירות משפטית, לבין הגדרת ההורה המשמורן, אצלו יתגוררו הילדים במקרים שבהם ההורים לא חיים יחד. למעשה, ישנם שני סוגי משמורת בישראל: משמורת בלעדית - שהיא משמורת שבה נקבע הורה אחד משמורן. ההורה השני יזכה בזמני שהות (הסדרי ראייה), במטרה לשמר את הקשר עם ההורה השני. הסוג הנוסף הוא משמורת משותפת, שמיד נרחיב עליו.

משמורת משותפת:


כאמור, משמורת משותפת היא אחת מסוגי המשמורת הנהוגים בישראל. מדובר בהסדר חדש יחסית, לפיו שני ההורים יוכרו כ"הורים משמורנים". בפועל, זמן השהות של הילד אצל כל הורה יהיה שווה.

כמו כן, לילד יהיה חדר בכל בית הורה וזמן שהייתו יתחלק שווה בשווה בין ההורים. חשוב לציין: כדי לקבוע משמורת משותפת, קיימים מספר קריטריונים שיש לעמוד בהם, כמו גם נסיבות שמתאימות לקיום משמורת כזאת. ראשית, הילד מעל גיל 6 (לפני כן, חזקת הגיל הרך קובעת משמורת בלעדית אצל האם). דבר נוסף נוגע למסגרת הלימודית והחברתית שבה הילד נמצא ובדיקה אם מרחק מגורי ההורים מאפשר שגרה תקינה של המסגרת הקיימת. בנוסף, ניתן לומר כי גם האינטראקציה בין ההורים חשובה, על מנת לאפשר משמורת משותפת.

יתרונות במשמורת משותפת:


משמורת משותפת, שבה שני ההורים משמורנים, הינה בעלת יתרונות רבים, למשל: היא מאפשרת קשר ישיר ואישי עם שני ההורים - שניהם אקטיביים בגידול הילדים ובעלי השפעה משמעותית יותר, מאשר ניהול משמורת בלעדית ומפגשים עם ההורה שאינו משמורן בהתאם להסדרי ראייה בלבד.

בנוסף, מדובר ביתרון הנוגע להתפתחות תקינה של הילד, משום שלמרות הפרידה של ההורים, נמנעת טלטלה של ממש בקשר עם ההורים. הדבר יכול להוות יציבות בחייהם של הילדים, מעצם הידיעה כי שני ההורים יישארו בחייהם.

יתרון נוסף נוגע להפחתה במזונות לאב - דבר שתופס תאוצה בעקבות פסק הדין בתיק בע"מ 919/15  בבית המשפט העליון, אשר הביא בשורה לאבות רבים שקיימו משמורת משותפת, אשר נשאו בהוצאות המחיה והגידול של הילדים, בנוסף לתשלומי המזונות לאם.

כמו כן, בעבר היו פוסקים מזונות ללא כל קשר ליכולת השתכרות האב (אם כי יש לזכור כי הסכום שינקב צריך להתאים ליכולת מחייה תקינה של הילד). פסק דין זה קבע כי בעת משמורת משותפת, בין הגילאים 6-15, באם ההורים משתכרים באופן שווה יחסית, נטל המזונות יחולק ביניהם שווה בשווה, וזאת כאמור בפסק הדין: " בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה."

חסרונות במשמורת משותפת:


המתנגדים לשיטה טוענים כי למשמורת משותפת יש חסרונות. העיקרי הינו: יצירת בלבול בחייהם של הילדים, בשל ההרגשה כי אין להם בית קבוע והם נעים ונדים בין שני בתים. לכן חשובה מסוגלות הילדים לחיים בעלי אופי שכזה.

בנוסף, עולה טענה של אחריות הורית - לא כל הורה יוכל לקיים אורח חיים שכזה ומשמורת כזו. לעיתים, תביעה למשמורת משותפת תעלה בעת הליך גירושין רק כשימוש כקלף מיקוח ולא בשל מסוגלות הורית של שני הצדדים. ישנם מקרים שבהם הורה אחד היה פסיבי בגידול ובעת הגירושין הוא מבקש משמורת משותפת, שאותה הוא לא יכול לנהל כראוי. הדבר עלול לגרום לנזקים ולפערים בגידולו של הילד.  

לסיכום:


משמורת משותפת מחייבת מסוגלות הן של ההורים לקיומה והן של הילד בהבנת המציאות החדשה. יש לזכור כי תפיסת ההורות המשותפת תומכת במשמורת זו, מכיוון שהמחקרים הרבים שנעשו בנושא קובעים כי גידול ילד על ידי שני הורים אקטיביים בגידולו, תורם להתפתחותו התקינה. כאמור, יש לזכור שלא בכל תא משפחתי יהיה ניתן להכיל סוג משמורת זה. לפיכך, בכל הנוגע למשמורת ילדים ובכלל להליכי גירושין, יש להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה.

צו הרחקה - מה המשמעות החוקית?

דמיינו את הסיטואציה הבאה: יש לכם שכן שמציק לכם כדרך קבע: עוקב אחריכם, מטריד אתכם בגידופים וקללות ואף זורק חפצים למרפסת שלכם. כאשר אתם הולכים ברחוב, הוא לא מפסיק לעקוב אחריכם ולהשמיץ אתכם. מה תעשו? מעבר לפנייה למשטרה, או אפילו הגשת תביעה אזרחית, מה תוכלו לעשות באופן מיידי, כדי למנוע את ההטרדה הזו? להלן, התשובה לכך – ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש צו הרחקה. עם זאת, כיצד תעשו זאת? על כך, במאמר זה, שאותו חיברנו לידיעתכם ונוחיותכם.

נבקש להבהיר כי המאמר הינו מאמר כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי עם עורך דין בעל ניסיון. המאמר מנוסח בלשון זכר, אך פונה לשני המינים כאחד.

צו הרחקה - מה הדין?


צו הרחקה, כשמו כן הוא – צו שמוציא בית המשפט לבקשת פלוני, נגד צד שלישי, בדרישה להרחיקו מאותו פלוני. אך מתי יוצא צו הרחקה? לשם כך קיים חוק ייעודי, הנקרא חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת"). חוק זה קובע כי במקרים מסוימים ניתן לקבל צו הרחקה נגד צד שלישי, למשל – במקרה של אלימות מצד שלישי, איומים, מעקבים, הטרדות, פגיעה בפרטיות וכיו"ב. במקרים כאלו, יכול אדם שחש מוטרד, לפנות לבית משפט השלום, בבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת.

ככלל, בית המשפט יידון בבקשה במעמד צד אחד, ולאחר מכן יזמן את הצדדים לדיון בפניו. במידה ובית המשפט השתכנע כי קיימת עילה להרחיק את הצד השלישי, הרי שיינתן צו שמוגבל לשלושה חודשים, אך בנסיבות מיוחדות ניתן להאריכו.

נדגיש כי צו הרחקה הוא למעשה סוג של סעד זמני. אדם שמוטרד או סובל מאלימות או פגיעה מצד שלישי, צריך לעתור לקבלת צו הרחקה, אך במקביל, הוא יכול לפנות לאפיקים משפטיים נוספים, כגון – הגשה של תביעה אזרחית וכיו"ב (נסביר על כך בהמשך).

צו הרחקה בתחום המשפחה - מה ההבדל?


חשוב להבהיר כי החוק למניעת הטרדה מאיימת, עוסק בסיטואציה של הטרדה בין אנשים שהם לא קרובי משפחה. כאשר מדובר באלימות בתוך המשפחה, לרבות הטרדה, קיים חוק אחר שמאפשר הוצאת צו הרחקה: החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991. חוק זה דומה מאוד לחוק למניעת הטרדה מאיימת, ומקנה זכות לפנות או לבית משפט השלום או לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי, בתביעה להוצאת צו הרחקה.
גם צו הרחקה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, מוגבל בזמן.

דוגמאות מהמציאות - צווי הרחקה:


ישנן דוגמאות למכביר, למקרים שבהם התבקש צו הרחקה: (1) מקרה של סכסוך שכנים, שבמסגרתו שכן טיפס למרפסת של השכן השני ועקר עציצים. (2) מקרה של אלימות מילולית מתמשכת מצד שכן אחד כלפי שכן אחר, שכללה גידופים קשים מאוד, והכל על רקע סכסוך על בניית תמ"א 38 בבניין. (3) מקרים של אלימות של ילדים בגירים, שחיו בבית הוריהם והטרידו אותם כדרך קבע ועוד.

פניה למשטרה והגשת תביעה אזרחית:


כאמור, העובדה שמתבקש צו הרחקה, לא סותרת פנייה לאפיקים משפטיים אחרים. אדם שסובל מהטרדה מאיימת, על כל המשמעויות החוקיות שלה, גם יכול להגיש תביעה אזרחית. לדוגמא – תביעה בגין פגיעה בפרטיות, או תביעה אזרחית בגין תקיפה או הפרה של חובה חקוקה ועוד. חשוב להיעזר בעורך דין רלוונטי, במקרים כאלו. כך גם במקרים של אלימות בין בני משפחה, שבהם יש לפנות לעורך דין דיני משפחה.

לסיכום:


במאמר זה הסברנו מהו צו הרחקה, בין היתר מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, וגם הסברנו מה הדין כאשר מדובר בצו הרחקה שמוצא נגד בן משפחה. במקרה כזה, הדין קבוע בחוק למניעת אלימות במשפחה, שהוזכר במאמר זה. כמו כן, הצגנו מספר דוגמאות למקרים שבהם הוצאו צווי הרחקה. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, תמיד להיעזר בעורך דין בעל ידע וניסיון, שלא רק יפעל להוציא צו הרחקה בעת הצורך, אלא גם יבחן אפשרויות נוספות, כגון – הגשת תלונה במשטרה ו\או גם תביעה אזרחית.

בית הדין הרבני - מה כדאי לדעת?

אתם רוצים להתגרש, אך אתם לא יודעים כיצד לעשות זאת.  זהו נושא מאוד מורכב במדינת ישראל, שבה גירושין נערכים עפ"י הדין הדתי שחל על בני הזוג. לכן, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, שבו נסביר מהו בית הדין הרבני ובאלה עניינים מרכזיים הוא עוסק (לדוגמא: הליך הגירושין והליך הגישור בגירושין).

נבקש להדגיש כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

בית דין רבני – כללי:


בית הדין הרבני הינו ערכאה משפטית ייחודית במדינת ישראל, אשר עקרונותיה ופסיקותיה מתבססות על דין תורה. סמכות השיפוט בבית הדין הרבני, מוקנית על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים").

לערכאה זו מוקנית הסמכות לעסוק בעניינים של נישואין וגירושין, אך לא רק: גם בנושאים נוספים הקשורים לתא המשפחתי, בנסיבות מסוימות. כמו כן, נעיר כי בתי הדין הרבניים פרוסים לאורך הארץ בשניים עשר מוקדים, כאשר ערכאת הערעור, שהיא בית הדין הרבני הגדול, יושבת בירושלים.

קצת על הליך הגירושין בישראל:


הליך גירושין בישראל, הוא הליך מורכב במיוחד, להבדיל מההליך הקיים במדינות אחרות בעולם המערבי. הסיבה לכך היא הכפפת הדין הדתי–אישי על דיני הנישואין.

ועתה, לגופו של עניין: כשעולה רצון להתגרש על ידי אחד מהצדדים או על ידי שניהם, תחילה על בני הזוג לפנות לבית הדין הרבני ולהגיש תביעת גירושין. הנישואין ביהדות הינם ערך עליון ולכן בבית הדין הרבני לא ימהרו לאשר גירושין בין השניים. במקרים מסוימים, אף יוצע הליך לשלום בית.

גישור בהליך גירושין:


מומלץ לבצע הליכי גישור. מדובר בהליך ביניים, שבמהלכו בני הזוג פונים למגשר גירושין עם ניסיון בתחום דיני המשפחה (במרבית המקרים מדובר בעורך דין). הליך הגישור חייב לנבוע מרצונם החופשי של בני הזוג בלבד, אם כי הערכאות המשפטיות העוסקות בתיקים הללו (בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני), מעודדות פנייה לגישור.

במסגרת הליך הגישור, מתקיימות שיחות בנוכחות המגשר, עם כל צד או עם שניהם ביחד. תחילה, ייפגש המגשר עם כל אחד מהצדדים, במטרה להבין את הפערים ואת ההסכמות. לאחר מכן, הוא ינסה לחבר את השניים ויביאם לידי הידברות.

להליך הגישור בגירושין יש יתרונות רבים, כגון
: חסכון כספי בהליכים המשפטיים ובתשלום לבעלי מקצוע. יתרון בולט נוסף מתייחס לשמירה על יחסים הוגנים בין בני הזוג, בהליך כה סבוך ומתיש.

יתרון נוסף הוא שמירה על התא המשפחתי. נסביר: במידה לבני הזוג הפרודים יש ילדים משותפים, אזי חשוב לשמור על יחסים טובים, כדי לא לפגוע בטובת הילדים ובהתפתחותם התקינה.

יש להכיר בחסרונות של הליך גישור בגירושין, כגון: פשרה כאי החלטה – הגישור משיג שקט זמני ופעמים רבות אותם זוגות ממשיכים בסופו של דבר בהליך הגירושין.

להליך הגישור ישנם אחוזי הצלחה רבים. לא בכדי כך חוקק לאחרונה חוק העוסק בהסדרת הנושא ובחיוב על פי דין לבצע הליך סמי גישור והוא התדיינות. המטרה של הליך הגישור היא להפחית בכמות הזוגות המתגרשים ההולך ועולה.

עילות גירושין:


עילת הגירושין היא הסיבה שבגינה מאפשרת הדת היהודית את סיום קשר הנישואין בין בני הזוג. להלן עילות הגירושין, כפי שהן מתוארות בהלכה:

מומים ומחלות – במידה ולאחד מבני הזוג יש מחלה או מום מלפני הנישואין,  שהצד השני לא היה מודע לכך, זוהי עילה לגירושין. הטוען לעילה יצטרך להוכיח כי לא ידע על כך ולא הייתה לו אפשרות לדעת על כך.

מעשה כיעור
– עילה הנובעת מהגישה השמרנית–דתית של בית הדין הרבני. עילה זו מופנית כלפי האישה, בטענה ש"עשתה מעשה שאישה צנועה לא תעשה".

בגידה – עילה המופנית כלפי האישה בלבד. מדובר בקיום יחסים אינטימיים של האישה עם גבר שאינו בעלה, דבר המכונה "בעילת זנות". עילה זו מחייבת את הגט של השניים, גם אם הבעל מחל לאשתו. יתרה מכך, אותה אישה תהיה אסורה לנישואין עם הגבר שעמו זנתה: "אסורה לבעלה ולבועלה".

אי קיום יחסי מין – עילה שקיימת לטובת האישה. נסביר: בהלכה קיימת מצוות פרו ורבו, וכאשר אין סיפוק מיני או כאשר בני הזוג אינם מקיימים יחסי מין, הרי שאז קמה עילת גירושין.

לאחר מציאת עילת הגירושין, יזומנו השניים לטקס מתן הגט. במהלך הטקס, הגבר מוסר קלף לאישה וכך הוא בעצם משחרר אותה מ"בעלותו" ו"מגרש" אותה.

יום חמישי, 23 ביולי 2020

הטיפים החשובים מפי עורך דין לענייני משפחה – איך תתגרשו בצורה נכונה?


רבים רוצים לדעת איך להתגרש בצורה נכונה, יעילה ומהירה, ובעיקר – מכבדת ומכובדת. לכן, תמיד מומלץ להתייעץ עם עורך דין דיני משפחה, אשר יעניק תשובה מקיפה לשאלה הזו. עם זאת, אין תשובה אחת ומקיפה לשאלה החשובה הנ"ל, כאשר כל מקרה נבחן לגופו, אך במקביל – יש מספר עקרונות יסוד, שלאורם אפשר להתגרש בצורה יפה, יעילה ומהירה. אלו מספר כללי אצבע, אותם נסקור במאמר זה, מפיו של עורך דין לענייני משפחה, בעל ניסיון וידע רב בתחום הגירושין והנישואין. כל זאת – נכתב לידיעתכם\ן ונוחיותכם\ן, הגולשים והגולשות.

נבקש להבהיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. 

אז איך נתגרש בצורה נכונה?


לפניכם\ן מספר כללי אצבע, לשאלה איך אפשר להתגרש בצורה יעילה, נכונה, מהירה והגונה:

לנהוג בכבוד עם הבעל או האישה:

זהו הטיפ החשוב ביותר. כשאתם\ן נוהגים\ות בחוסר כבוד כלפי הבעל\האישה, שבקרוב יהפכו להיות הגרוש\ה, אתם\ן פוגעים\ות בעצמכם\ן. אתם\ן מכבידים\ות על הליך הגירושין ויוצרים\ות "אנטי" אצל הצד השני. שום דבר טוב לא ייצא מכך. מצד שני, כשאתם\ן מתנהלים\ות בכבוד כלפי הצד השני וחותרים\ות להסכמות, נוהגים\ות בצד השני כפי שראוי לנהוג באדם שהקמתם\ן עמו\ה בית בישראל, הרי שבאופן טבעי, גם הגירושין יהיו קלים, יעילים ומהירים יותר. לכן, בעינינו זהו הטיפ החשוב ביותר לכל הליך גירושין. גם אם לא מסכימים\ות, עדיין אפשר להתגמש ולנהוג בכבוד עם הצד האחר. 

להיעזר בעורך דין לענייני משפחה כבר מההתחלה:

גירושין יכולים להיות מהירים ויעילים. עם זאת, יעילות, ומהירות והגינות, צריכות גם לנבוע ממקום של כוח. כשאתם\ן לא יודעים\ות מה הזכויות שלכם\ן, אתם\ן חלשים\ות באופן טבעי, ואז, גם אם תתגרשו, יתכן שתוותרו, אפילו לא במודע, על זכויות משמעותיות שמגיעות לכם\ן. אי לכך, טיפ נוסף וחשוב לגירושין – הוא להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה וגירושין, אשר יידע לייצג אתכם\ן נאמנה, והחשוב ביותר – לייצג את האינטרסים שלכם\ן בצורה מקצועית. 

לא לערב את הילדים הקטנים:

טעות קשה מאוד שעושים הורים בהליך גירושין, היא לערב את הילדים המשותפים שלהם וכך ליצור ניכור הורי. זו טעות קשה מאוד. אם אתם\ן מערבים\ות את ילדיכם\ן בסכסוך הגירושין, אתם\ן גורמים\ות להם נזק בלתי הפיך: אתם\ן פוגעים\ות בקשר שלהם עם אחד ההורים ויוצרים\ות ניכור הורי. בסוף, אתם\ן יכולים\ות לשלם על כך במשמורת ובהוצאות כספיות רבות, לרבות בפיצויים שבהם תחויבו. אך מעבר לכל, אתם\ן מסכנים\ות את הקשר של ילדיכם\ן עם ההורה השני וזהו דבר פסול ולא נכון לעשות. לכן, אף פעם אל תערבו את הילדים המשותפים שלכם\ן בסכסוך הגירושין. 

לחסוך כסף ולהצטמצם בהוצאות:

תקופת גירושין היא תקופה קשה. לפתע, אתם\ן כבר לא בזוגיות ואין עוד כתף לניהול התא המשפחתי. לכן, הליך גירושין הוא תקופה שבה כדאי לעשות חשבון נפש, בכל הנוגע לניהול הכלכלי שלכם\ן. לכן, אנו תמיד מציעים: בתקופת גירושין או לקראת גירושין, יש להדק את החגורה מבחינה כספית. 

לא לשכוח את המטרה האמיתית שלכם\ן:

זוגות שנמצאים בהליך גירושין, לעיתים שוכחים את המטרה האמיתית שלאורה הם ביקשו להתגרש. הם שוכחים שכל מה שהם רצו – הוא לפתוח דף חדש בחייהם, למצוא זוגיות חדשה וטובה יותר מהזוגיות הקודמת ואולי אף להקים משפחה חדשה. זה בסדר לרצות להתגרש, אך זה לא נכון, גם מבחינה אסטרטגית וגם מבחינה רגשית, לשכוח מה המטרה האמיתית שלכם\ן. המטרה האמיתית שלכם\ן היא להתגרש, להמשיך בחיים ולפתוח דף חדש. אך אם אתם\ן מנהלים\ות הליך גירושין קשוח, מקשים\ות ומורחים\ות את הזמן בהליך הגירושין, הרי שאתם\ן פשוט שוכחים\ות את המטרה ומרחיקים\ות אותה מכם\ן. לכן, אף פעם אל תשכחו שאתם\ן רוצים להתחיל חיים חדשים. 

לסיכום:


במאמר זה הצגנו מספר כללי אצבע, שאם ניישם אותם במסגרת הליך גירושין, הרי שאז יגבר הסיכוי שתוכלו להתגרש בצורה יעילה ומהירה. אנו חוזרים על המלצתנו להתייעץ עם עורך דין דיני משפחה, אשר יסייע וילווה אתכם\ן מתחילת הדרך. 

יום שבת, 4 ביולי 2020

מזונות


להליך הגירושין יש פנים רבות: ישנם בני זוג אשר מתגרשים בצורה יעילה ומהירה, לעומת בני זוג אשר גם שנים רבות לאחר הגירושין, ממשיכים לנהל מאבקים משפטיים. ישנם בני זוג שמצליחים להסדיר חלק מהנושאים הנוגעים לגירושין, אך ממשיכים לנהל הליך משפטי בנושא או נושאים אחרים. על כן, במאמר שלהלן, נסביר קודם כל מהו הליך גירושין, מה הוא כולל ומה חשוב לדעת עליו. לסיום נציג גם מספר עצות מועילות, לאופן שבו אפשר להתגרש במהירות וביעילות. כל זאת –  לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשים והגולשות:

הערה - המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. 

גירושין הלכה למעשה:


נקודת המוצא היא כי בישראל, דיני הגירושין והנישואין מוסדרים מכוח הדין העברי–דתי, בכל הנוגע ליהודים (במאמר נעסוק בדין זה –  ולא בדין הנוגע לבני דתות אחרות). כלומר, בני זוג המבקשים להתגרש, ייעשו כן מכוח הדין העברי–דתי. כך גם במקרה של גירושין. כלומר, בני זוג המבקשים להתגרש, יפנו לבית הדין הרבני, אשר יש לו סמכות בלעדית לעסוק בתביעות לגירושין ונישואין. הדין המסדיר את המתואר, הוא חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953.

נקודת מוצא נוספת שיש להכיר בענייני גירושין ונישואין בישראל, היא קיומן של שתי ערכאות שיפוט בישראל. ערכאה אחת, היא בית הדין הרבני, אשר מוסמך לעסוק בתביעות לגירושין ונישואין. אך לבית הדין הרבני יש גם סמכות לעסוק בתביעות למזונות וכן בתביעות למשמורת ילדים ורכוש. סמכות בית הדין הרבני לעסוק בתביעות למזונות, היא סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה – שעליו נסביר בהמשך. עם זאת, כדי שלבית הדין הרבני תהיה סמכות לעסוק בתביעות לחלוקת רכוש וכן למשמורת ילדים, יש לכרוך את התביעות הללו עם תביעת הגירושין – ואז בית הדין "רוכש" סמכות לדון בתביעות אלו, מכוח כלל כיבוד הערכאות. לחלופין, במידה ובין זוג מסכימים לנהל את ההליכים המוזכרים בבית הדין הרבני, אזי האחרון רוכש לעצמו סמכות לדון בתיקים אלו, מכוח הסכמה.

הערכאה השנייה שיש להכיר, היא בית המשפט לענייני משפחה. לאחרון יש סמכות לעסוק בכל הנושאים הנוגעים לתחום דיני המשפחה, החל מתביעות לחלוקת רכוש, מזונות, משמורת וכן נושאים אחרים, כגון – ירושות וצוואות, אימוץ ילדים, אישור הסכמים בתחום דיני המשפחה ועוד.

הנושאים הנדונים במסגרת הליך הגירושין:

הליך גירושין כולל בדרך כלל ארבעה נושאים: הנושא האחד כבר הוסבר במאמר והוא סוגיית הגירושין. גירושין נדונים רק בפני בית הדין הרבני. עם זאת, ישנם שלושה נושאים נוספים, שבני זוג מחויבים להסדיר במסגרת הליך גירושין, בין אם באמצעות הכרעה שיפוטית ובין אם בהסכמה. הבה נציג אותם:

מזונות: מזונות ילדים, משולמים מכוח הדין העברי–דתי. מזונות, מוטלים בחובה מוחלטת על האב. תכליתם – להבטיח לילדיו של האב, קיום כלכלי סביר. מזונות נפסקים בהתאם לצרכי הילדים ויכולת ההכנסה של האב, אך הם מוחלטים – בכל הנוגע להוצאות הבסיסיות הנדרשות לגידול הילדים.

משמורת ילדים: נראה כי הדבר החשוב ביותר שבני זוג צריכים להסדיר במסגרת הליך גירושין, הוא סוגיית המשמורת על ילדיהם. משמורת היא בעצם הכינוי החוקי, לזכות לשמש בתור ההורה האמון על הטיפול השוטף בילדים המשותפים של בני הזוג. משמורת יכולה להיות בלעדית לטובת בן זוג אחד ואילו ההורה האחר – הלא משמורן – ייהנה מהסדרי ראיה, דהיינו – זמנים קבועים שבהם ישהה עם ילדיו. אך משמורת יכולה גם להיות משותפת בין ההורים, מבחינת זמני השהיה של הילדים.

חלוקת רכוש: נושא נוסף שבני זוג צריכים להסדיר במסגרת הליך גירושין, הוא סוגיית חלוקת הרכוש. בני זוג שמתגרשים, יצטרכו לקבוע איזה רכוש יחולק ביניהם, או במילים אחרות – איזה סוג של רכוש מגיע לאיזה מבני הזוג. הדין המסדיר את סוגיית הרכוש, הוא חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973. בדרך כלל, ברירת המחדל החוקית, היא כי הרכוש המשותף של בני הזוג מחולק באופן שווה.

איך נתגרש בצורה יעילה והולמת?

בתור עורכי דין וגירושין, אנו סבורים כי אפשר להתגרש בצורה ראויה. הבה נציג מספר המלצות לא מחייבות בנושא:

גישור גירושין: כיום, לפני הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, יש קודם כל להגיש בקשה ליישוב סכסוך. רק לאחר פגישת גישור עם הצד השני, ניתן יהיה להגיש תביעה אופרטיבית. הסיבה לכך היא ניסיון לאפשר לבני זוג לנהל שיג ושיח, לשם פתרון סכסוך בדרכי שלום. לכן, רצוי לנצל את האפשרות הזו, שיכולה לסייע לבני זוג להתגרש ביעילות.

לנהוג בכבוד: אנו מציעים לנהוג בכבוד והערכה לצד השני. העובדה שאתם מתגרשים, אינה צריכה לפגוע בחובתכם לנהוג בכבוד כלפי כל אדם, במיוחד – כלפי בן או בת הזוג לשעבר.

להיעזר בעורך דין גירושין: העצה החשובה ביותר שנוכל להשיא, היא תמיד להיעזר בעורך דין גירושין. הליך גירושין הוא הליך מורכב, המצריך ניסיון וידע מקצועי.

יום שלישי, 26 במאי 2020

עורך דין עבירות מין – מה חשוב לדעת?


עורך דין העוסק בעבירות מין, הוא לרוב עורך דין פלילי, אשר בקיא בדין הפלילי ויודע לייצג ולהופיע בביהמ"ש בכל הנוגע לעבירות מין, שהן עבירות חמורות, הן בעייני החברה והן בעייני מערכת המשפט. במאמר זה נסביר מהן עבירות מין ונפרט מספר עבירות מין, כפי שמתוארות בחוק הפלילי הישראלי, שהוא חוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: "חוק העונשין"). 

המאמר שלהלן מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין פלילי, העוסק ומתמחה בעבירות מין. 

מהן עבירות מין:


עבירות מין הן מגוון עבירות, שבהן נעשה אקט מיני כלשהוא כנגד אדם אחר, בכוונת זדון של מבצע העבירה וללא הסכמתו של הקורבן, או כאשר היחסים בין השניים נעשים לכאורה בהסכמה והנסיבות מצביעות על פערי כוחות שאינם מאפשרים קיום יחסים אינטימיים בין השניים. חוק העונשין רואה בחומרה רבה ביצוע עבירות מין, כאשר עבירת האינוס, שהיא העבירה החמורה ביותר בין עבירות המין, נחשבת שנייה בדרגת חומרתה, לאחר עבירות ההמתה, ויש שיאמרו אפילו שווה לה, מכיוון שאונס הוא רצח הנפש. 

עבירות מין – בהתאם לחוק העונשין: 


עבירת האונס – מתוארת בסעיף 345 לחוק העונשין. עבירת אונס היא עבירה הנעשית כנגד נשים בלבד וזאת מכיוון שביסוד העבירה, בעילה הינה החדרת איבר או חפץ לאיבר מינה של האישה, כאמור בסעיף: "(א) הבועל אישה –(1) שלא בהסכמתה החופשית; (2) בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;(3) כשהאישה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה; או (4)  תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית; (5) תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא הייתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית; הרי הוא אונס ודינו – מאסר שש עשרה שנים." 

לעבירות האינוס ישנן נסיבות אשר יכולות להחמיר את הענישה ואז יינתן עונש מאסר של עד 20 שנים, כדלקמן: קטינה מתחת לגיל 16, האונס נעשה תוך כדי איום בנשק קר או חם, נעשה תוך כדי גרימת חבלה גופנית, נפשית, או היריון, תוך התעללות באישה או כאשר נעשה בנוכחות אחר או אחרים.

מעשה סדום – עבירה זו מתוארת בסעיף 347 לחוק העונשין וחלה כלפי שני המינים, בשונה מעבירת האינוס. מדובר בהחדרת חפץ או איבר, לפיו או לפי הטבעת של הקורבן. העונש העומד בגין עבירה זו הוא 3 שנות מאסר. בנסיבות מחמירות המוגדרות בסעיף, העונש חמור יותר ועומד על 5 שנות מאסר, כדלקמן: "העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים, או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, דינו – מאסר חמש שנים; העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו – מאסר שלוש שנים."

מעשה מגונה – המעשה והעבירה מתוארים בחוק העונשין בנסיבות שונות: האם מעשים אלו נעשו בגופו של הקורבן או התוקף, האם מדובר במעשה פומבי או לא, האם נעשה תוך כדי איום בנשק, האם הקורבן מוגבל נפשית או שכלית ועוד, כאשר העונש המרבי עומד על 10 שנות נאסר. 

יחסי מין אסורים בין מטפל למטופל – מדובר בעבירה שנוספה לאחרונה לחקיקה, בשל יחסי מרות ופערי כוחות בין שניים, כאשר הקורבן לרוב אינו מודע לרצונו האמיתי של התוקף והיחסים האינטימיים מבוצעים תוך מרמה וניצול. אז יהיה עונש מאסר עד 4 שנים, כאמור בסעיף 347א לחוק העונשין: "מטפל נפשי הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם טיפול נפשי על ידו ועד תום שלוש שנים מסיום הטיפול כאמור, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בטיפול הנפשי שניתן להם על ידו, דינו – מאסר ארבע שנים; לעניין סעיף זה יראו מעשים כאמור שנעשו על ידי מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, במהלך התקופה שבה ניתן הטיפול הנפשי כאילו נעשו תוך ניצול תלות נפשית ממשית כאמור; חזקה זו לא תחול אם המעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי."

לסיכום:


עבירות מין הן עבירות פליליות, אשר מצריכות ליווי של עורך דין פלילי, הן למי שנחשד כמבצע העבירה ולעיתים אף לקורבן, שלמרות שאינו צד להליך הפלילי, יש חשיבות למעורבותו העקיפה בהליך הפלילי. 

יום ראשון, 8 במרץ 2020

הסכם גירושין – מידע שכדאי להכיר


גירושין הינם מעשה שאותו לא יצפו בני זוג, אשר מיסדו את קשרם הזוגי על ידי נישואין. אך עם התפתחות החברה והמודרניזציה, נראה כי תופעה זו מרחיבה את ממדיה, וכי עוד ועוד בני זוג פונים במהירות להליך הגירושין. עם זאת, פירוק התא המשפחתי, הוא לא עניין של מה בכך, והמציאות מלמדת שלא פעם, הליכי הגירושין מסתבכים, כאשר בני הזוג עוסקים בטפל ולא בעיקר, ובמיוחד כאשר הם עסוקים בלהתיש זה את זו, במקום בייעול ההליך. 

כמו כן, חשוב להכיר את הליך הגירושין בארצנו הקטנה, וזאת בשל העובדה כי בשונה ממדינות מפותחות אחרות בעולם, הדין האישי במדינתנו, הינו הדין האישי-הדתי. כלומר, השפעת הדין הדתי על הנושאים שבינו לבינה, גדולה ומשמעותית. מכאן, ישנם זוגות רבים אשר פונים להליך נישואין אזרחי, ובצעד זה למעשה 'עוקפים' את החוק הדתי. 

במאמר המובא לפניכם נעסוק בהסכם גירושין, כחלק מהליך הגירושין בין בני זוג. לפני שנתחיל, נבהיר כי מאמר זה הינו מאמר תוכן בלבד ולכן אינו מהווה תחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה. 

מהו הסכם הגירושין?


כיום, לפני שבני זוג פותחים בהליך גירושין, הם מחויבים להגיש תחילה בקשה להליך גישור, וזאת מכוח חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014. למעשה, הליך הגישור כולל ארבעה מפגשים המנוהלים על ידי יחידת הסיוע של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהשתתפותם של בני הזוג, יחד. בתום הפגישות, יוכלו בני הזוג להחליט על המשך ההליך או לא. 

למעשה, את הליך הגירושין ניתן לנהל באמצעות הסכם גירושין שאותו עורכים בני הזוג בפני עורך דין. הסכם הגירושין הינו הסכם משפטי לכל דבר ועניין, שבו יפרטו בני הזוג את ההסכם אליו הגיעו, בנוגע לכל נושא הכרוך בגירושין, כגון מזונות ילדים, משמורת ילדים, חלוקת רכוש, הסדרי ראייה וכדומה. כדי שלהסכם הגירושין יהיה תוקף משפטי, עליו לקבל אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני. 

למעשה, ככל שהסכם הגירושין יהיה מפורט יותר ויתייחס לכל נושא בפרטנות ובהירות, כך יימנעו סכסוכים או מחלוקות בין בני הזוג בעתיד. בנוסף, הסכם הגירושין מונע סכסוכים והליך משפטי ארוך.

ניתן לומר כי הסכם גירושין טומן בחובו יתרונות רבים ומגוונים, אשר לרוב מיטיבים עם בני הזוג. הליך משפטי, בעיקר כאשר מדובר בהליך הקשור בדיני המשפחה, נמשך לאורך שנים. מעבר לכך, במקרים רבים, הפגיעה בצדדים ובילדים המשותפים תהיה משמעותית ולאורך זמן. 

זאת ועוד, זוגות רבים אשר מנהלים הליך גירושין מכוער ומורכב בערכאה שיפוטית, מוצאים את עצמם במלחמת כוחות אחד מול השנייה, וזאת מבלי לחשוב על העובדה כי בסופו של יום, "שכרם יוצא בהפסד", שכן הן הכסף והן כוחותיהם הנפשיים, מתבזבזים לשווא.

הליך גירושין: 


במידה ובני הזוג לא ערכו הסכם גירושין, הרי שחשוב להכיר את הפרוצדורה להליך הגירושין: 

הליך גירושין ינוהל מול בית הדין הרבני, כאשר ההליך עצמו יתייחס לבקשת מתן הגט. תביעת גירושין תוגש אך ורק לבית הדין, וזאת מכוח הסמכות הבלעדית שניתנה לבית הדין לעסוק בהליך זה. עם זאת, בני הזוג יוכלו להגיש תביעות בנושאים השונים אשר נלווים להליך הגירושין, כמו תביעת מזונות, משמורת, רכוש וכדומה. את התביעות האלו ניתן לכרוך לתביעת הגירושין בבית הדין הרבני וכן להגישן כתביעות עצמאיות ונפרדות בבית המשפט לענייני משפחה. הדבר כמובן נתון לשיקול דעתם של הצדדים. 

לעומת זאת, הסכם גירושין כולל את כל הנושאים. בני הזוג מגיעים להחלטה משותפת בנוגע לכל נושא, ובכך חוסכים תביעות מיותרות, כספים בגין ליווי וייצוג של עורך דין וכן אגרות בית משפט. היתרון הגדול ביותר, הוא כי הצדדים דנים בנועם אחד עם השני ומגיעים להסכמות אשר מיטיבות עם שני הצדדים, להבדיל מהליך אשר מנוהל בערכאה משפטית, שם צד שלישי מתערב. 

לסיכום: תביעת גירושין היא תביעה לכל דבר ועניין והיא מורכבת וארוכה למדי. לעומת זאת, במידה ולבני הזוג יש הסכם גירושין, הרי שההליך יהיה קל בהרבה. 

סוף דבר:


אם אתם עומדים בפני הליך גירושין, בטרם החלטתם לרוץ לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, מומלץ תחילה להיוועץ עם עורך דין מומחה בדיני המשפחה, לברר על עריכת הסכם גירושין ולזכור כי בעזרת הליך בהסכמה, ניתן לנהל את ההליך באופן פשוט יותר וכן לשמור על יחסים טובים לאורך זמן. 

יום חמישי, 5 במרץ 2020

גט – מה המשמעות ומה חשוב לדעת?


משבר הגירושין מביא עמו קשיים רבים. ההתמודדות עם ההליך אינה פשוטה לכל בני הבית, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בילדים קטנים, שאינם מבינים את המשמעות. למעשה, פירוק התא המשפחתי מביא לשינוי אורח חייהם של כל בני הבית. ההתמודדות הינה כספית ומנטלית, בעיקר מכיוון שמדובר בהליך ארוך ומייגע, ששואב זמן, כסף ואמוציות מכל הצדדים. 

זאת ועוד, בהגעת בני הזוג לקבל גט, הם עוברים דרך מורכבת מבחינה משפטית, וזאת בעיקר בשל העובדה כי הדין האישי במדינת ישראל מבוסס על הלכה יהודית, שאינה מאמינה בגירושין. בשל כך, בהגעת בני הזוג לניהול תביעת גירושין מול בית הדין, הם נתקלים בדרך ארוכה, אשר לרוב כוללת ניסיון של הליך שלום בית ביניהם. 


במאמר המובא לפניכם/ן נעסוק בגט המבוקש וכן בהליך הגירושין. בנוסף, נדון בתופעת סרבנות גט וכן בדרכי התמודדות עם מצב כזה. 

נבקש להעיר כי המאמר הזה הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. 

גירושין בישראל:


הדין האישי במדינת ישראל מושתת על הדין הדתי הקדום. השפעות אלו מורגשות עד היום, למרות שמדובר בדין לא חדשני. אחת התופעות המהותיות, היא קיומן של שתי ערכאות המוסמכות לדון בדין האישי. במדינת ישראל, קיימות שתי ערכאות מקבילות: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. 

בית הדין הרבני – בית הדין הרבני משמש כערכאה משפטית בישראל ויש לו סמכות בלעדית לדון בכל הנוגע לנישואין וגירושין של יהודים בישראל. סמכותו של בית הדין הרבני נובעת מחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג– 1963. כאמור, הדת היהודית שעליה מתבססות כל הקביעות של בית הדין הרבני, רואה בנישואין ערך עליון. מכאן, שכל פנייה לגירושין, תיתפס על ידי בית הדין הרבני, רק כמוצא האחרון. 

כאמור, הסמכות לדון בהליך הנישואין ובתביעת הגירושין, מוקנית לבתי הדין הרבניים בלבד, כאשר ניתנת להם סמכות נוספת לדון בנושאים הנלווים לגירושין, כמו: משמורת ילדים, תביעת שלום בית, בדיקת אבהות, חלוקת רכוש וכדומה. 

בית המשפט לענייני משפחה – זוהי ערכאה נוספת אשר מוקנית לה הסמכות לדון בדין האישי (כלומר, כמעט כל סכסוך בתחום המשפחה). בית המשפט לענייני משפחה רשאי לדון בכל הנושאים הנלווים להליך הגירושין, אם כי הסמכות לדון בהליך נישואין ותביעת גירושין, נתונה אך ורק בידיו של בית הדין הרבני. 

גט:


למעשה, גט הוא מסמך המאשר את סיום הנישואין בין בני זוג, אשר ניתן בסופו של הליך גירושין שמתברר מול בית הדין הרבני, כאשר מדובר בבני זוג יהודים בלבד. חשוב לציין כי גט יינתן בבית המשפט לענייני משפחה, רק לבני זוג שאינם יהודים ויקרא גט לחומרא.  

מהי סרבנות גט:


סרבנות גט זהו מצב שבו אחד מהצדדים אינו מוכן להתיר את קשר הנישואין. תופעה זאת מתקיימת בשל ההלכה, שלכאורה מחייבת את הסכמת שני הצדדים, לפירוק קשר הנישואין. הסרבנות אומנם מתייחסת לשני הצדדים, אך נראה כי הסנקציות הינן שונות כאשר מדובר בסרבנות של גבר, לעומת סרבנות האישה. 

גבר שיחליט להמשיך בחייו מבלי לקבל גט, יוכל לקבל היתר לנישואין נוספים ואף יוכל להביא ילדים משותפים עם אשתו החדשה. אישה, לעומת זאת, לא תוכל להמשיך בחייה ויחולו עליה סנקציות קשות מנשוא, אשר ימנעו ממנה להמשיך בחייה ולבנות משפחה חדשה. 

כיצד ניתן להתמודד עם סרבנות גט:


הטיפול בנושאי סרבנות גט מוטל על בתי הדין הרבניים, אשר ניסו לאורך השנים למנוע סיטואציות כאלו באמצעות סנקציות. זאת – כדי להביא את הסרבן להסכמה בדבר מתן גט. חלק מהסנקציות היו: פיצוי כספי, הקפאת קצבאות (אם קיימות), ביטול רישיון נהיגה, צו עיכוב יציאה מהארץ ואף מאסר. לאחרונה החלה מגמה חדשה של התערבות בתי המשפט לענייני משפחה באמור, וזאת ע"י תביעה נזיקית בדבר נזק נפשי למסורבים/ מסורבות, וזאת רק כאשר בית הדין הרבני הכיר בעילה קיימת לגירושין. 

סרבנות גט יכולה להרוס חיים של אישה, שכאמור אינה יכולה להמשיך את חייה, בהיעדר גט. כדי למנוע מצב מורכב שכזה, שבמקרים מסוימים יכול להימשך שנים ארוכות, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה לדיני המשפחה, שעוד בתחילת ההליך ילווה וייעץ כיצד לנהל את ההליך בדרך הטובה ביותר ולמנוע סיטואציה מורכבת כזו.