החברה בכלל ומערכת המשפט בפרט, מנסים ברגישות רבה להגן ולתמוך בכל הליך הקשור לילדים, לרבות בהליך של אימוץ ילדים, אשר בו נעסוק במאמר זה. הליך אימוץ, הוא בעצם סיטואציה שבה קטין עובר ממשפחתו הביולוגית (הגרעינית – אם נרצה), למשפחה אחרת, מאמצת. מדובר בהליך מורכב, שהמנצח עליו הוא בית המשפט לענייני משפחה, וכן מדובר בהליך שמערב מספר רב מאוד של גורמים.במאמר זה נעסוק בהליך אימוץ הילדים. נציג את הליך האימוץ בישראל, וכן את הליך אימוץ של ילד שאינו חי במדינת ישראל. עוד נפרט, באילו מצבים ייחשב ילד כ'בר אימוץ'. נבקש להבהיר, כי מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה ומקצועי בתחום מורכב זה.
אימוץ ילדים - רקע:
הליך אימוץ הילדים הינו מורכב למדי, בעיקר בשל העובדה כי מדובר בסיטואציה חריגה, שבמסגרתה קטין עובר ממשפחתו הביולוגית, למשפחה לכאורה זרה. וכך, הילד המאומץ, גדל עם הורים שאינם ההורים הביולוגים שלו. לשם ההבנה, נסביר בקצרה על הורים ביולוגים והורים משפטיים: יש להכיר בשני המושגים מעולם המשפט, אשר מבדילים בין ההורים לפני הליך האימוץ, ולאלה המוגדרים לאחריו. הורים ביולוגים הינם הוריו, מולידיו של הילוד. אלו הם אשר יירשמו במשרד הפנים ככאלה ומכאן חובתם לשמש כאפוטרופוסים של הילד, זאת אומרת, אלו אשר אחראים לקבלת החלטות בעניינו עד כאשר יגיע לגיל בגירות, כלומר 18 שנים. הורים משפטיים הם אלו שיהוו אפוטרופוסים של הילד.בישראל, מוסדר תחום האימוץ בחוק אשר נקרא "חוק האימוץ, תשמ"א–1981" (להלן: "חוק האימוץ"). חוק האימוץ קובע כלל בסיסי, לפיו כל אימוץ ייעשה קודם כל אם הוא לטובת הקטין. כלומר, זהו הכלל הבסיסי בתחום האימוץ.
מתי יחשב ילד כ"בר אימוץ"?
"בר אימוץ" הוא ההגדרה המשפטית לילד אשר עומד בקריטריונים למסירה להורים מאמצים. סעיף 13 לחוק האימוץ מגדיר באילו מקרים יוגדר ילד כבר אימוץ. אלו הם המקרים: אם יוסכם על ידי הוריו לשלחו לאימוץ, על פי סעיף 13 לחוק האימוץ. במידה ולא, קיימות מספר דרכים שבגינן יוגדר ילד כבר אימוץ, כדלקמן:- ההורה שהוא אבי הילד, לא היה נשוי לאמו ולא הכיר בילד כילדו.
- הילד אינו גר עם ההורה אשר סירב ללא סיבה סבירה לקבלו לביתו.
- ההורה מת או הוכרז כפסול דין או שהאפוטרופסות על הילד נשללה ממנו.
- ההורה הפקיר או נמנע מלקיים במשך שישה חודשים רצופים קשר עם הילד ללא סיבה סבירה.
- ההורה נמנע מלקיים את חובותיו כלפי הילד, כולם או עיקרם, במשך שישה חודשים.
- הילד היה מוחזק מחוץ לבית הוריו במשך ששה חודשים בטרם מלאו לו שש שנים וההורה נמנע לקבלו לביתו.
- ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד.
תהליך האימוץ בישראל:
הבה נסקור בקצרה את הליך האימוץ בישראל: ראשית, על בית המשפט להכריז על הקטין כ"בר אימוץ", וזאת כאמור בסעיף 13 לחוק האימוץ. בית המשפט יבחן את המשפחה הקולטת, שלב המכונה "יצירת הורות משפטית". כאמור, ההכרזה תכלול תקופת מבחן של ששה חודשים, שבה יתגורר בר האימוץ במשפחה המועמדת. לתהליך יתלוו עובדים סוציאליים, אשר ישוחחו עם הצדדים ויבדקו את השתלבותו של הילד במשפחה.לאחר התקופה האמורה, בית המשפט יורה על אישור תוצאות האימוץ, ועל העברת זכויות וחובות בעניינו של הקטין, להוריו המאמצים על פי דין. חשוב לציין כי ההליך אינו תלוי אך ורק בקליטת הילד במשפחה המועמדת לאימוץ: החוק מאפשר להורים המוסרים, להביע חרטה על המסירה, 60 ימים ממועד המסירה, דבר שבהחלט יוכל לגרום לעצירת הליך האימוץ ולביטולו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה