יום ראשון, 22 בספטמבר 2019

מזונות אישה ובכלל - מה חשוב לדעת?

 


מזונות הם כינוי לתגמולים אשר בדרך כלל משולמים ע"י האב או הבעל, לצורך סיוע כלכלי, קיום כלכלי הוגן ועוד. החובה לשאת במזונות היא חובה המוטלת מכוח הדין הדתי–אישי. זאת ועוד, המונח "מזונות", למרות שלרוב נעשה בו שימוש בכל הנוגע למזונות ילדים, למעשה מתייחס לשלושה רבדים: מזונות ילדים כאמור, מזונות אישה, וגם לעיתים, מזונות מדין מעוכבת.

תביעת המזונות הינה תביעה נלוות להליך הגירושין של בני הזוג. לעיתים, הליך הגירושין עלול להיות ארוך ומסורבל, ואף לעורר קשיים נפשיים וכספיים לשני הצדדים, יחד. תביעת המזונות יכולה להיות תביעת מזונות אישה או תביעת מזונות ילדים. המשותף בין התביעות הוא תכלית התשלום הכספי עבור האישה או עבור הילדים.

במאמר המובא לפניכם/ן נעסוק במזונות עצמם וכן בתביעת מזונות אישה. נבקש להבהיר כי מאמר זה חובר עבורכם/ן, קוראים וקוראות, על מנת לחשוף אתכם/ן לנושא המזונות בהיבט המשפטי. מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה לדיני המשפחה. 

מהם מזונות?

למעשה, מזונות מהווים סכום כספי שאותו משלם הבעל לאשתו – לשעבר (פרודתו או גרושתו), וזאת על מנת לדאוג לרווחתה וכלכלתה בעת הליך הגירושין, או לחילופין, לאחר גירושין, לצורך מזונות ילדים. כאמור, כשאנו אומרים 'מזונות', הכוונה יכולה להיות עבור מזונות ילדים או עבור מזונות אישה. למעשה, ההבדל בין השניים הוא שאלת החובה לשאת במזונות. נסביר: במזונות ילדים, החובה מוטלת באופן בלעדי ומוחלט על הבעל – מכוח הדין העברי–דתי. לעומת זאת, במזונות אישה, הגבר יהיה האחראי לתשלומים, אך לא תמיד ולא בכל מחיר. על מזונות ילדים, לא נרחיב במאמר זה. מתי יש חובה לשאת במזונות אישה? על כך, בחלק הבא.

מזונות אישה - אימתי?

כאמור, מזונות אישה, הם תשלום חודשי שמשולם על ידי הבעל לאשתו, עד לפרידה. התכלית לתשלום מזונות, היא להבטיח את יציבותה הכלכלית של האישה, כל עוד היא נשואה לבעלה, אפילו אם הם אינם מתגוררים תחת אותה קורת גג. ככלל, הבעל עשוי להיות חייב במזונות אישה, וזאת מכוח הדין הדתי–יהודי. על פי הדין הדתי, בעל חייב לשלם מזונות לאשתו עד למתן הגט, כל עוד היא מוגדרת, אפילו פורמאלית, בתור אשת איש. מכאן אנו לומדים, שמזונות אישה ישולמו עד לרגע שבו הגירושין הופכים להיות רשמיים בפסק דין גירושין.

מזונות אישה, ישולמו במקרים שבהם אכן יש צורך כלכלי, לסייע לאישה. אין דינה של אישה עובדת ומשכילה, שמתפרנסת בעצמה, לבין אישה שנתמכה כלכלית על ידי בעלה, עד לגירושין. כל מקרה ייבחן על ידי בית הדין. כמו כן, ישנם מקרים שבהם בית הדין יכול לשלול מזונות אישה: כאשר מדובר באישה בוגדת, או כאשר קיימת עילת גירושין המעידה על התנהלות או התנהגות שלילית של האישה. כאמור, כל מקרה ייבחן לגופו. 

מהם מזונות זמניים?

מזונות זמניים, כשמם כן הם: תשלום זמני שעליו מורה בית המשפט או בית הדין הרבני, עד לסיום הליך תביעת המזונות. המזונות הזמניים מהווים סעד זמני, משום שגם בתקופה שבין תקופת הפרידה של בני הזוג, לפסק הדין הסופי של תביעת המזונות, יש לדאוג לרווחתם של הילדים. 

מהם מזונות מעוכבת?

לצערנו, התופעה של סרבנות גט, מאפיינת בעיקר גברים. המשמעות של סירוב גט (כלומר: סיטואציה שבה הבעל מסרב להעניק גט לאשתו , ובכך כובל אותה לחיי נישואין בניגוד לרצונה), היא שאישה במקרים כאלו, מוגדרת בתור "אישה עגונה".

אישה עגונה, עדיין נחשבת בתור "אשת איש", כלומר, היא אינה יכולה להינשא לגבר אחר. במקרים שבהם הבעל מסרב להעניק לאשתו גט, מוקנית לבית הדין הרבני סמכות לכפות עליו להעניק גט, ואף להטיל עליו סנקציות קשות, ביניהן הטלת מזונות לטובת האישה. מזונות אלו, נקראים "מזונות מעוכבת".

כלומר: מזונות מוטלים על בעל סרבן גט, חודש בחודשו, הן כדי להבטיח את קיום האישה, הן כדי לשמש כלי עונשין נגד בעל סרבן גט, והן כדי להטיל על הבעל מעמסה כספית, שתגרום לו להעניק לאשתו גט.

לסיכום:

מזונות בכלל ומזונות אישה בפרט, הם נושא סבוך. כמו כן, יש לציין כי ברוב הפעמים המזונות יהוו הליך נלווה להליך מרכזי, בדרך כלל סיום קשר זוגי וגירושין (וכן – משמורת ילדים, חלוקת רכוש משותף ועוד), דבר אשר לכשעצמו, מצריך היכרות ובקיאות משמעותית. כדי להגיע להחלטה שקולה, יש להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, אשר יוכל לסייע, הן בהתייעצות לפני נקיטת הליכים משפטיים, והן בניהולם בערכאות המשפטיות.

יום חמישי, 12 בספטמבר 2019

הורות משותפת

 
כיום, זוגות רבים בוחרים לבנות ולהקים משפחה בדרכים אלטרנטיביות, לא עוד תא משפחתי גרעיני במובן המוכר, אלא דרכים אלטרנטיביות. בדרך כלל, בחירות אלו הן לא מיסוד הזוגיות בחתונה כדת או כדין, אלא הקמת תא משפחתי משותף, תוך חיים משותפים באופן מלא.

סיטואציה זו – של משפחות פחות שגרתיות, לא התקבלה בעבר בעין יפה, ולכן גם לא הייתה שכיחה בימי קדם ובשנים עברו. עם זאת, העידן הפוסט מודרני מביא עמו קשיים והתמודדויות מורכבות בכל נושא הקשור בהקמת תא משפחתי, ומכאן, שזוגות רבים מוצאים מגוון דרכים לבנות את התא המשפחתי המשותף.

במאמר המובא לפניכם/ן נעסוק בהליך הורות משותפת, ונסביר כיצד היא באה לידי ביטוי במשפחות, לרבות משפחות חד מיניות. נבקש להעיר כי מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בדיני המשפחה. 

אז בעצם - מהי הורות משותפת?

הורות משותפת, היא בעצם סיטואציה שבה שני אנשים, שהם לא בהכרח בני זוג "רגילים", במובן הפורמאלי, בוחרים, באמצעות הסכם ייעודי, להקים יחדיו משפחה (כלומר – להביא יחדיו ילד לעולם). נבהיר כי המונח הורות משותפת מתייחס למעורבות הדדית ושיתופית של ההורים בחיי ילדיהם. המעורבות כמובן מתייחסת לכל היבטי החיים, כמו חינוך ודאגה לילד, דאגה לצרכיו הבסיסיים ומעורבות בחייו, הן מבחינה מנטלית והן מבחינה כלכלית.

כאשר מתקבלת החלטה להורות משותפת, עומדים שני עקרונות ברורים מאחורי ההסכם שנערך בין בני הזוג. העיקרון הראשון מדבר על זכות הילד לקשר בעל משמעות עמוקה עם הוריו, ואילו העיקרון השני מופנה להורים ומצביע על לקיחת אחריות על גידול ילדיהם. ההורות המשותפת, יתכן שתתקיים בין בני זוג שהחליטו להביא יחד ילד לעולם, מבלי להיות מעורבים בקשר רומנטי ביניהם, וכן בין זוגות חד מיניים או בין חברים טובים, שבחרו להביא יחדיו ילד משותף, ללא זוגיות פורמאלית.

בשל התפתחות ושינוי התפיסה החברתית, בכל הנוגע לעניין ההורות, קיימים הסכמים חדשניים בדבר ההורות המשותפת. לצד חידוש אופן הגדרת התא המשפחתי, יש מגוון אפשרויות של משפחות אלטרנטיביות, אשר מסדירות את אחריות ההורים. 

הורות משותפת בקרב זוגות חד מיניים:

מאחר והדין האישי במדינת ישראל מבוסס על המשפט העברי–יהודי, מצבם של הזוגות החד מיניים במדינת ישראל, מורכב במובנים רבים, בכל נושא הקשור בדין האישי. נוכל לראות זאת בעיקר בכל הנוגע לעובדה שזוגות חד מיניים אינם יכולים להינשא בישראל, מבחינה פורמאלית, אלא רק להירשם כנשואים, לאחר נישואין במדינה זרה. עם זאת, זוגות בני אותו המין יכולים להיעזר בפונדקאות וכך לקיים הורות משותפת. אין ספק כי הדבר מורכב ומצריך ייעוץ משפטי נלווה.  

הסכם הורות משותפת:

כאמור, לצורך יישומה של הורות משותפת, נהוג לערוך הסכם ייעודי, הנקרא הסכם הורות משותפת. מדובר בהסכם שלמעשה מסדיר את כל רבדי החיים של בני הזוג העתידיים, לרבות התנהלותם וגידול הילד המשותף. 

סמכות דיון - בית המשפט לענייני משפחה:

כאשר מדובר בקיום הורות שלא נובעת באופן ישיר מקיום תא משפחתי עפ"י הדת, הערכאה היחידה שיש לה סמכות לדון בנושא הורות משותפת, היא בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה הינו טריבונל ייחודי ומומחה לכל הנוגע לענייני התא המשפחתי. ערכאה זו הינה ערכאה מקבילה לבית משפט שלום, אך השוני בין השניים הוא במקצועיות השופטים בעניינים הנוגעים לדיני משפחה.

בבואו של בית המשפט לענייני משפחה לדון במצבו של ילד, יפעל בית המשפט לפי עיקרון העל – טובת הילד. בעת מתן תוקף משפטי להסכם הורות משותפת או משמורת ילדים, בית המשפט לענייני משפחה יבחן את העניין מנקודת מבט של טובת הילד הספציפי המובא לפניו. לא בכדי, התרחשו מצבים שבהם הורה שהיה מעוניין במשמורת בלעדית או במשמורת משותפת, לא זכה לעשות זאת, מכיוון שבית המשפט פסק כי הדבר אינו לטובתו של הילד. דוגמה נוספת היא פיצול בין אחים, מכיוון שטובתו של אח אחד אינה זהה לטובתו של אח אחר. הדוגמאות הן כמובן רבות ולא ניתן להציגן במאמר אחד. 

סיכום:

לכאורה, הורות משותפת נשמעת כמינוח בלבד, אך לא כך הדבר. מדובר בשינוי חברתי התואם את אחד מסגנונות החיים בתקופתנו, עם שוויוניות בין נשים וגברים במסגרת תאי משפחה לגיטימיים, אלטרנטיביים. יצוין שכיום, למרות התפתחות תפיסתית בפסיקה, עדיין ניתן לראות שאריות של חוסר שוויוניות, לרוב בשל התלות בדין האישי–דתי. לכן, חשוב להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, בכל הנוגע לקיום הסכם הורות משותפת, או בהליך גירושין ככלל.