כאשר הורים גרושים, מערכת היחסים ביניהם הופכת למורכבת יותר, בפרט בכל הנוגע לטיפול השוטף בילדיהם המשותפים. מערכת היחסים כוללת כמובן את עניין הסדרי השהות, הסכמות הנוגעות לחינוך הילדים, רפואת הילדים, וגם התנהלות יומית של כיסוי עלויות וחלוקתן בין ההורים (חוגים, בילויים וכו'). כמו כן, כאשר מדובר בילדים להורים גרושים, עולה לא פעם השאלה – מה הדין לגבי האפשרות שהקטין יצא מהארץ כאשר הוריו גרושים? וכן האם נדרש אישור יציאה מהארץ לקטין להורים גרושים? על כך ועל כל הנושא של התנהלות של הורים גרושים, נכתוב במאמר שלהלן. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין משפחה.
שהות של קטינים להורים גרושים:
קודם כל, הבסיס בכל הנוגע להתנהלות מול קטינים, כאשר מדובר בהורים גרושים, הוא שאלת הסדרי השהות והאחריות ההורית. בעבר היינו מכנים את המונחים הללו בתור: "משמורת", אך כיום הדין השתנה והמינוח הרלוונטי הוא "הסדרי שהות" ו-"אחריות הורית". כאשר בני זוג מתגרשים, עליהם להסדיר את זמני השהות של הקטינים במחיצתם וכן לקבוע את שיעור האחריות ההורית.
דהיינו, ניתן להסכים על שהות שווה בין ההורים, כך שהם יתגוררו זה לצד זה, והילדים יחלקו את זמנם בשוויוניות. מנגד, אפשר להסכים כי האב ייהנה מהסדרי שהות שיכללו יומיים בשבוע, וכן כל סוף שבוע שני (כפי שנהוג לא פעם). בכל הנוגע לאחריות ההורית, לרוב ייקבע כי האחריות השוטפת חלה על האם, למרות שמבחינת אחריות הורית אין בכך כדי לגרוע מאחריות האב ולהיפך. אך לצרכי גידול וטיפול שוטף, בדרך כלל האחריות ההורית תוטל על הורה אחד, אלא אם אכן מדובר בזמני שהות שווים לחלוטין.
חשוב להעיר כי כל מה שקשור להסדרי שהות ואחריות הורית, אזי גם אם ההורים מגיעים להסכמה, הרי שזו צריכה להיות מאושרת בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. לצד זאת, אם אין הסכמה בין ההורים והם לא ערכו הסכם גירושין שכולל את שאלת האחריות ההורית והסדרי השהות, הרי שאז בית המשפט יכריע בנושא, וגם אז העיקרון הבסיסי שינחה את בית המשפט יהיה שאלת טובת הקטין. אם למשל טובת הקטין תהיה שהות שווה אצל הוריו – אז כך גם ייקבע.
כמו כן, בין אם ההורים הגרושים ערכו הסכם גירושין ובין אם הדבר הוכרע על ידי בית המשפט, אזי לרוב הסכם או פסק דין יכללו הוראות נוספות הנוגעות לגידול השוטף של הקטין, לרבות המזונות שישולמו לרוב על ידי האב (או באופן שווה אם זמני השהות שווים ואין פער שכר משמעותי בין ההורים). הוראות נוספות יכללו הנחיות הנוגעות לחינוך הילדים (מערכת החינוך), חלוקת הוצאות, ענייני רפואה והדוגמאות עוד רבות. במקרים מסוימים כשהעניין יהיה רלוונטי – גם עניינים הנוגעים ליציאת הקטין מהארץ.
אישור יציאה מהארץ לקטין להורים גרושים:
שאלה זו נשאלת לא פעם על ידי הורים. היא מעלה קושי, שכן יציאה מהארץ לא אמורה להיות דבר מורכב, בוודאי כשקטין יוצא מהארץ יחד עם הוריו, וכן כאשר ההורים מתגוררים וחיים יחדיו. מצד שני, מחשש לחטיפת ילדים, בהתאם לאמנת האג, מדינות מחמירות בעניין של הוצאת קטין מארץ הולדתו על ידי הורה אחד, במיוחד כאשר שמדובר בהורים גרושים.
לכן, לא פעם נשאלת השאלה מה יעשה קטין שיוצא מן הארץ עם אחד מהוריו? למעשה, הפתרון הפשוט ביותר הוא לפנות לנוטריון, ולחתום על מסמך ואישור נוטריוני מטעם שני ההורים, לפיו הם מתירים את הוצאת הקטין מן הארץ. כמובן שהדבר צריך להיות מנוסח בצורה מקצועית ומשפטית, ולא להותיר "מקום לפרשנות" שניתן יהיה לעשות בה שימוש לא ראוי מצד הורה אחד שבאמת רוצה לעזוב את הארץ עם הקטין.
ברגע שיש אישור נוטריוני, הרי שרוב מדינות העולם הן חלק מאמנת האג בענייני "אפוסטיל", ואז אין מניעה להיכנס למדינה זרה עם אישור של קטין שעוזב את הארץ עם אחד מהוריו.
מדוע קיים חשש לגבי יציאת קטין מן הארץ?
כאמור, לא פעם קיימת תופעה של קטינים שנחטפים על ידי אחד מההורים למדינה זרה. אומנם ישנה אמנת האג שאושררה כחוק במדינת ישראל, שמאפשרת החזרת קטין בצורה מהירה למדי, אך כדי להימנע מסיטואציה כזו, יש לא פעם דרישה לאסמכתא ברורה מצד ההורים, שמאפשרת הוצאת קטין מן הארץ.
