משמורת משותפת - על המורכבות והמשמעות

 מצד אחד אתם רוצים להתגרש, אך מצד שני אתם לא רוצים להיפרד מהילדים שלכם, אלא לבלות עמם חלק ניכר מזמנכם, בהתאם ליכולתכם. אתם מבקשים להיות הורים במשרה כמעט מלאה, מה תעשו? לשם כך, קיים מושג המשמורת המשותפת, שעליו נסביר במאמר שלהלן.

במאמר זה נסקור: מהי משמורת משותפת, מהם יתרונותיה ומהם חסרונותיה. כמו כן, נעיר כי אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה. המאמר מנוסח בלשון זכר, אך פונה לשני המינים כאחד.

רקע כללי:

משמורת ילדים היא הגדרה המגיעה מהפסיקה, שנועדה להפריד בין אפוטרופסות, שהיא אחריות על הילדים מבחינת כשירות משפטית, לבין הגדרת ההורה המשמורן, אצלו יתגוררו הילדים במקרים שבהם ההורים לא חיים יחד. למעשה, ישנם שני סוגי משמורת בישראל: משמורת בלעדית - שהיא משמורת שבה נקבע הורה אחד משמורן. ההורה השני יזכה בזמני שהות (הסדרי ראייה), במטרה לשמר את הקשר עם ההורה השני. הסוג הנוסף הוא משמורת משותפת, שמיד נרחיב עליו.

משמורת משותפת:

כאמור, משמורת משותפת היא אחת מסוגי המשמורת הנהוגים בישראל. מדובר בהסדר חדש יחסית, לפיו שני ההורים יוכרו כ"הורים משמורנים". בפועל, זמן השהות של הילד אצל כל הורה יהיה שווה.

כמו כן, לילד יהיה חדר בכל בית הורה וזמן שהייתו יתחלק שווה בשווה בין ההורים. חשוב לציין: כדי לקבוע משמורת משותפת, קיימים מספר קריטריונים שיש לעמוד בהם, כמו גם נסיבות שמתאימות לקיום משמורת כזאת. ראשית, הילד מעל גיל 6 (לפני כן, חזקת הגיל הרך קובעת משמורת בלעדית אצל האם). דבר נוסף נוגע למסגרת הלימודית והחברתית שבה הילד נמצא ובדיקה אם מרחק מגורי ההורים מאפשר שגרה תקינה של המסגרת הקיימת. בנוסף, ניתן לומר כי גם האינטראקציה בין ההורים חשובה, על מנת לאפשר משמורת משותפת.

יתרונות במשמורת משותפת:

משמורת משותפת, שבה שני ההורים משמורנים, הינה בעלת יתרונות רבים, למשל: היא מאפשרת קשר ישיר ואישי עם שני ההורים - שניהם אקטיביים בגידול הילדים ובעלי השפעה משמעותית יותר, מאשר ניהול משמורת בלעדית ומפגשים עם ההורה שאינו משמורן בהתאם להסדרי ראייה בלבד.

בנוסף, מדובר ביתרון הנוגע להתפתחות תקינה של הילד, משום שלמרות הפרידה של ההורים, נמנעת טלטלה של ממש בקשר עם ההורים. הדבר יכול להוות יציבות בחייהם של הילדים, מעצם הידיעה כי שני ההורים יישארו בחייהם.

יתרון נוסף נוגע להפחתה במזונות לאב - דבר שתופס תאוצה בעקבות פסק הדין בתיק בע"מ 919/15  בבית המשפט העליון, אשר הביא בשורה לאבות רבים שקיימו משמורת משותפת, אשר נשאו בהוצאות המחיה והגידול של הילדים, בנוסף לתשלומי המזונות לאם.

כמו כן, בעבר היו פוסקים מזונות ללא כל קשר ליכולת השתכרות האב (אם כי יש לזכור כי הסכום שינקב צריך להתאים ליכולת מחייה תקינה של הילד). פסק דין זה קבע כי בעת משמורת משותפת, בין הגילאים 6-15, באם ההורים משתכרים באופן שווה יחסית, נטל המזונות יחולק ביניהם שווה בשווה, וזאת כאמור בפסק הדין: " בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה."

חסרונות במשמורת משותפת:

המתנגדים לשיטה טוענים כי למשמורת משותפת יש חסרונות. העיקרי הינו: יצירת בלבול בחייהם של הילדים, בשל ההרגשה כי אין להם בית קבוע והם נעים ונדים בין שני בתים. לכן חשובה מסוגלות הילדים לחיים בעלי אופי שכזה.

בנוסף, עולה טענה של אחריות הורית - לא כל הורה יוכל לקיים אורח חיים שכזה ומשמורת כזו. לעיתים, תביעה למשמורת משותפת תעלה בעת הליך גירושין רק כשימוש כקלף מיקוח ולא בשל מסוגלות הורית של שני הצדדים. ישנם מקרים שבהם הורה אחד היה פסיבי בגידול ובעת הגירושין הוא מבקש משמורת משותפת, שאותה הוא לא יכול לנהל כראוי. הדבר עלול לגרום לנזקים ולפערים בגידולו של הילד.  

לסיכום:

משמורת משותפת מחייבת מסוגלות הן של ההורים לקיומה והן של הילד בהבנת המציאות החדשה. יש לזכור כי תפיסת ההורות המשותפת תומכת במשמורת זו, מכיוון שהמחקרים הרבים שנעשו בנושא קובעים כי גידול ילד על ידי שני הורים אקטיביים בגידולו, תורם להתפתחותו התקינה. כאמור, יש לזכור שלא בכל תא משפחתי יהיה ניתן להכיל סוג משמורת זה. לפיכך, בכל הנוגע למשמורת ילדים ובכלל להליכי גירושין, יש להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה.

צו הרחקה - מה המשמעות החוקית?

דמיינו את הסיטואציה הבאה: יש לכם שכן שמציק לכם כדרך קבע: עוקב אחריכם, מטריד אתכם בגידופים וקללות ואף זורק חפצים למרפסת שלכם. כאשר אתם הולכים ברחוב, הוא לא מפסיק לעקוב אחריכם ולהשמיץ אתכם. מה תעשו? מעבר לפנייה למשטרה, או אפילו הגשת תביעה אזרחית, מה תוכלו לעשות באופן מיידי, כדי למנוע את ההטרדה הזו? להלן, התשובה לכך – ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש צו הרחקה. עם זאת, כיצד תעשו זאת? על כך, במאמר זה, שאותו חיברנו לידיעתכם ונוחיותכם.

נבקש להבהיר כי המאמר הינו מאמר כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי עם עורך דין בעל ניסיון. המאמר מנוסח בלשון זכר, אך פונה לשני המינים כאחד.

צו הרחקה - מה הדין?

צו הרחקה, כשמו כן הוא – צו שמוציא בית המשפט לבקשת פלוני, נגד צד שלישי, בדרישה להרחיקו מאותו פלוני. אך מתי יוצא צו הרחקה? לשם כך קיים חוק ייעודי, הנקרא חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת"). חוק זה קובע כי במקרים מסוימים ניתן לקבל צו הרחקה נגד צד שלישי, למשל – במקרה של אלימות מצד שלישי, איומים, מעקבים, הטרדות, פגיעה בפרטיות וכיו"ב. במקרים כאלו, יכול אדם שחש מוטרד, לפנות לבית משפט השלום, בבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת.

ככלל, בית המשפט יידון בבקשה במעמד צד אחד, ולאחר מכן יזמן את הצדדים לדיון בפניו. במידה ובית המשפט השתכנע כי קיימת עילה להרחיק את הצד השלישי, הרי שיינתן צו שמוגבל לשלושה חודשים, אך בנסיבות מיוחדות ניתן להאריכו.

נדגיש כי צו הרחקה הוא למעשה סוג של סעד זמני. אדם שמוטרד או סובל מאלימות או פגיעה מצד שלישי, צריך לעתור לקבלת צו הרחקה, אך במקביל, הוא יכול לפנות לאפיקים משפטיים נוספים, כגון – הגשה של תביעה אזרחית וכיו"ב (נסביר על כך בהמשך).

צו הרחקה בתחום המשפחה - מה ההבדל?

חשוב להבהיר כי החוק למניעת הטרדה מאיימת, עוסק בסיטואציה של הטרדה בין אנשים שהם לא קרובי משפחה. כאשר מדובר באלימות בתוך המשפחה, לרבות הטרדה, קיים חוק אחר שמאפשר הוצאת צו הרחקה: החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991. חוק זה דומה מאוד לחוק למניעת הטרדה מאיימת, ומקנה זכות לפנות או לבית משפט השלום או לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי, בתביעה להוצאת צו הרחקה.
גם צו הרחקה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, מוגבל בזמן.

דוגמאות מהמציאות - צווי הרחקה:

ישנן דוגמאות למכביר, למקרים שבהם התבקש צו הרחקה: (1) מקרה של סכסוך שכנים, שבמסגרתו שכן טיפס למרפסת של השכן השני ועקר עציצים. (2) מקרה של אלימות מילולית מתמשכת מצד שכן אחד כלפי שכן אחר, שכללה גידופים קשים מאוד, והכל על רקע סכסוך על בניית תמ"א 38 בבניין. (3) מקרים של אלימות של ילדים בגירים, שחיו בבית הוריהם והטרידו אותם כדרך קבע ועוד.

פניה למשטרה והגשת תביעה אזרחית:

כאמור, העובדה שמתבקש צו הרחקה, לא סותרת פנייה לאפיקים משפטיים אחרים. אדם שסובל מהטרדה מאיימת, על כל המשמעויות החוקיות שלה, גם יכול להגיש תביעה אזרחית. לדוגמא – תביעה בגין פגיעה בפרטיות, או תביעה אזרחית בגין תקיפה או הפרה של חובה חקוקה ועוד. חשוב להיעזר בעורך דין רלוונטי, במקרים כאלו. כך גם במקרים של אלימות בין בני משפחה, שבהם יש לפנות לעורך דין דיני משפחה.

לסיכום:

במאמר זה הסברנו מהו צו הרחקה, בין היתר מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, וגם הסברנו מה הדין כאשר מדובר בצו הרחקה שמוצא נגד בן משפחה. במקרה כזה, הדין קבוע בחוק למניעת אלימות במשפחה, שהוזכר במאמר זה. כמו כן, הצגנו מספר דוגמאות למקרים שבהם הוצאו צווי הרחקה. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, תמיד להיעזר בעורך דין בעל ידע וניסיון, שלא רק יפעל להוציא צו הרחקה בעת הצורך, אלא גם יבחן אפשרויות נוספות, כגון – הגשת תלונה במשטרה ו\או גם תביעה אזרחית.

בית הדין הרבני - מה כדאי לדעת?

אתם רוצים להתגרש, אך אתם לא יודעים כיצד לעשות זאת.  זהו נושא מאוד מורכב במדינת ישראל, שבה גירושין נערכים עפ"י הדין הדתי שחל על בני הזוג. לכן, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, שבו נסביר מהו בית הדין הרבני ובאלה עניינים מרכזיים הוא עוסק (לדוגמא: הליך הגירושין והליך הגישור בגירושין).

נבקש להדגיש כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

בית דין רבני – כללי:

בית הדין הרבני הינו ערכאה משפטית ייחודית במדינת ישראל, אשר עקרונותיה ופסיקותיה מתבססות על דין תורה. סמכות השיפוט בבית הדין הרבני, מוקנית על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים").

לערכאה זו מוקנית הסמכות לעסוק בעניינים של נישואין וגירושין, אך לא רק: גם בנושאים נוספים הקשורים לתא המשפחתי, בנסיבות מסוימות. כמו כן, נעיר כי בתי הדין הרבניים פרוסים לאורך הארץ בשניים עשר מוקדים, כאשר ערכאת הערעור, שהיא בית הדין הרבני הגדול, יושבת בירושלים.

קצת על הליך הגירושין בישראל:

הליך גירושין בישראל, הוא הליך מורכב במיוחד, להבדיל מההליך הקיים במדינות אחרות בעולם המערבי. הסיבה לכך היא הכפפת הדין הדתי–אישי על דיני הנישואין.

ועתה, לגופו של עניין: כשעולה רצון להתגרש על ידי אחד מהצדדים או על ידי שניהם, תחילה על בני הזוג לפנות לבית הדין הרבני ולהגיש תביעת גירושין. הנישואין ביהדות הינם ערך עליון ולכן בבית הדין הרבני לא ימהרו לאשר גירושין בין השניים. במקרים מסוימים, אף יוצע הליך לשלום בית.

גישור בהליך גירושין:

מומלץ לבצע הליכי גישור. מדובר בהליך ביניים, שבמהלכו בני הזוג פונים למגשר גירושין עם ניסיון בתחום דיני המשפחה (במרבית המקרים מדובר בעורך דין). הליך הגישור חייב לנבוע מרצונם החופשי של בני הזוג בלבד, אם כי הערכאות המשפטיות העוסקות בתיקים הללו (בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני), מעודדות פנייה לגישור.

במסגרת הליך הגישור, מתקיימות שיחות בנוכחות המגשר, עם כל צד או עם שניהם ביחד. תחילה, ייפגש המגשר עם כל אחד מהצדדים, במטרה להבין את הפערים ואת ההסכמות. לאחר מכן, הוא ינסה לחבר את השניים ויביאם לידי הידברות.

להליך הגישור בגירושין יש יתרונות רבים, כגון: חסכון כספי בהליכים המשפטיים ובתשלום לבעלי מקצוע. יתרון בולט נוסף מתייחס לשמירה על יחסים הוגנים בין בני הזוג, בהליך כה סבוך ומתיש.

יתרון נוסף הוא שמירה על התא המשפחתי. נסביר: במידה לבני הזוג הפרודים יש ילדים משותפים, אזי חשוב לשמור על יחסים טובים, כדי לא לפגוע בטובת הילדים ובהתפתחותם התקינה.

יש להכיר בחסרונות של הליך גישור בגירושין, כגון: פשרה כאי החלטה – הגישור משיג שקט זמני ופעמים רבות אותם זוגות ממשיכים בסופו של דבר בהליך הגירושין.

להליך הגישור ישנם אחוזי הצלחה רבים. לא בכדי כך חוקק לאחרונה חוק העוסק בהסדרת הנושא ובחיוב על פי דין לבצע הליך סמי גישור והוא התדיינות. המטרה של הליך הגישור היא להפחית בכמות הזוגות המתגרשים ההולך ועולה.

עילות גירושין:

עילת הגירושין היא הסיבה שבגינה מאפשרת הדת היהודית את סיום קשר הנישואין בין בני הזוג. להלן עילות הגירושין, כפי שהן מתוארות בהלכה:

מומים ומחלות – במידה ולאחד מבני הזוג יש מחלה או מום מלפני הנישואין,  שהצד השני לא היה מודע לכך, זוהי עילה לגירושין. הטוען לעילה יצטרך להוכיח כי לא ידע על כך ולא הייתה לו אפשרות לדעת על כך.

מעשה כיעור – עילה הנובעת מהגישה השמרנית–דתית של בית הדין הרבני. עילה זו מופנית כלפי האישה, בטענה ש"עשתה מעשה שאישה צנועה לא תעשה".

בגידה – עילה המופנית כלפי האישה בלבד. מדובר בקיום יחסים אינטימיים של האישה עם גבר שאינו בעלה, דבר המכונה "בעילת זנות". עילה זו מחייבת את הגט של השניים, גם אם הבעל מחל לאשתו. יתרה מכך, אותה אישה תהיה אסורה לנישואין עם הגבר שעמו זנתה: "אסורה לבעלה ולבועלה".

אי קיום יחסי מין – עילה שקיימת לטובת האישה. נסביר: בהלכה קיימת מצוות פרו ורבו, וכאשר אין סיפוק מיני או כאשר בני הזוג אינם מקיימים יחסי מין, הרי שאז קמה עילת גירושין.

לאחר מציאת עילת הגירושין, יזומנו השניים לטקס מתן הגט. במהלך הטקס, הגבר מוסר קלף לאישה וכך הוא בעצם משחרר אותה מ"בעלותו" ו"מגרש" אותה.