צו הרחקה - מה המשמעות החוקית?

דמיינו את הסיטואציה הבאה: יש לכם שכן שמציק לכם כדרך קבע: עוקב אחריכם, מטריד אתכם בגידופים וקללות ואף זורק חפצים למרפסת שלכם. כאשר אתם הולכים ברחוב, הוא לא מפסיק לעקוב אחריכם ולהשמיץ אתכם. מה תעשו? מעבר לפנייה למשטרה, או אפילו הגשת תביעה אזרחית, מה תוכלו לעשות באופן מיידי, כדי למנוע את ההטרדה הזו? להלן, התשובה לכך – ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש צו הרחקה. עם זאת, כיצד תעשו זאת? על כך, במאמר זה, שאותו חיברנו לידיעתכם ונוחיותכם.

נבקש להבהיר כי המאמר הינו מאמר כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי עם עורך דין בעל ניסיון. המאמר מנוסח בלשון זכר, אך פונה לשני המינים כאחד.

צו הרחקה - מה הדין?

צו הרחקה, כשמו כן הוא – צו שמוציא בית המשפט לבקשת פלוני, נגד צד שלישי, בדרישה להרחיקו מאותו פלוני. אך מתי יוצא צו הרחקה? לשם כך קיים חוק ייעודי, הנקרא חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת"). חוק זה קובע כי במקרים מסוימים ניתן לקבל צו הרחקה נגד צד שלישי, למשל – במקרה של אלימות מצד שלישי, איומים, מעקבים, הטרדות, פגיעה בפרטיות וכיו"ב. במקרים כאלו, יכול אדם שחש מוטרד, לפנות לבית משפט השלום, בבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת.

ככלל, בית המשפט יידון בבקשה במעמד צד אחד, ולאחר מכן יזמן את הצדדים לדיון בפניו. במידה ובית המשפט השתכנע כי קיימת עילה להרחיק את הצד השלישי, הרי שיינתן צו שמוגבל לשלושה חודשים, אך בנסיבות מיוחדות ניתן להאריכו.

נדגיש כי צו הרחקה הוא למעשה סוג של סעד זמני. אדם שמוטרד או סובל מאלימות או פגיעה מצד שלישי, צריך לעתור לקבלת צו הרחקה, אך במקביל, הוא יכול לפנות לאפיקים משפטיים נוספים, כגון – הגשה של תביעה אזרחית וכיו"ב (נסביר על כך בהמשך).

צו הרחקה בתחום המשפחה - מה ההבדל?

חשוב להבהיר כי החוק למניעת הטרדה מאיימת, עוסק בסיטואציה של הטרדה בין אנשים שהם לא קרובי משפחה. כאשר מדובר באלימות בתוך המשפחה, לרבות הטרדה, קיים חוק אחר שמאפשר הוצאת צו הרחקה: החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991. חוק זה דומה מאוד לחוק למניעת הטרדה מאיימת, ומקנה זכות לפנות או לבית משפט השלום או לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי, בתביעה להוצאת צו הרחקה.
גם צו הרחקה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, מוגבל בזמן.

דוגמאות מהמציאות - צווי הרחקה:

ישנן דוגמאות למכביר, למקרים שבהם התבקש צו הרחקה: (1) מקרה של סכסוך שכנים, שבמסגרתו שכן טיפס למרפסת של השכן השני ועקר עציצים. (2) מקרה של אלימות מילולית מתמשכת מצד שכן אחד כלפי שכן אחר, שכללה גידופים קשים מאוד, והכל על רקע סכסוך על בניית תמ"א 38 בבניין. (3) מקרים של אלימות של ילדים בגירים, שחיו בבית הוריהם והטרידו אותם כדרך קבע ועוד.

פניה למשטרה והגשת תביעה אזרחית:

כאמור, העובדה שמתבקש צו הרחקה, לא סותרת פנייה לאפיקים משפטיים אחרים. אדם שסובל מהטרדה מאיימת, על כל המשמעויות החוקיות שלה, גם יכול להגיש תביעה אזרחית. לדוגמא – תביעה בגין פגיעה בפרטיות, או תביעה אזרחית בגין תקיפה או הפרה של חובה חקוקה ועוד. חשוב להיעזר בעורך דין רלוונטי, במקרים כאלו. כך גם במקרים של אלימות בין בני משפחה, שבהם יש לפנות לעורך דין דיני משפחה.

לסיכום:

במאמר זה הסברנו מהו צו הרחקה, בין היתר מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, וגם הסברנו מה הדין כאשר מדובר בצו הרחקה שמוצא נגד בן משפחה. במקרה כזה, הדין קבוע בחוק למניעת אלימות במשפחה, שהוזכר במאמר זה. כמו כן, הצגנו מספר דוגמאות למקרים שבהם הוצאו צווי הרחקה. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, תמיד להיעזר בעורך דין בעל ידע וניסיון, שלא רק יפעל להוציא צו הרחקה בעת הצורך, אלא גם יבחן אפשרויות נוספות, כגון – הגשת תלונה במשטרה ו\או גם תביעה אזרחית.