בית הדין הרבני - מה כדאי לדעת?

אתם רוצים להתגרש, אך אתם לא יודעים כיצד לעשות זאת.  זהו נושא מאוד מורכב במדינת ישראל, שבה גירושין נערכים עפ"י הדין הדתי שחל על בני הזוג. לכן, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, שבו נסביר מהו בית הדין הרבני ובאלה עניינים מרכזיים הוא עוסק (לדוגמא: הליך הגירושין והליך הגישור בגירושין).

נבקש להדגיש כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

בית דין רבני – כללי:

בית הדין הרבני הינו ערכאה משפטית ייחודית במדינת ישראל, אשר עקרונותיה ופסיקותיה מתבססות על דין תורה. סמכות השיפוט בבית הדין הרבני, מוקנית על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים").

לערכאה זו מוקנית הסמכות לעסוק בעניינים של נישואין וגירושין, אך לא רק: גם בנושאים נוספים הקשורים לתא המשפחתי, בנסיבות מסוימות. כמו כן, נעיר כי בתי הדין הרבניים פרוסים לאורך הארץ בשניים עשר מוקדים, כאשר ערכאת הערעור, שהיא בית הדין הרבני הגדול, יושבת בירושלים.

קצת על הליך הגירושין בישראל:

הליך גירושין בישראל, הוא הליך מורכב במיוחד, להבדיל מההליך הקיים במדינות אחרות בעולם המערבי. הסיבה לכך היא הכפפת הדין הדתי–אישי על דיני הנישואין.

ועתה, לגופו של עניין: כשעולה רצון להתגרש על ידי אחד מהצדדים או על ידי שניהם, תחילה על בני הזוג לפנות לבית הדין הרבני ולהגיש תביעת גירושין. הנישואין ביהדות הינם ערך עליון ולכן בבית הדין הרבני לא ימהרו לאשר גירושין בין השניים. במקרים מסוימים, אף יוצע הליך לשלום בית.

גישור בהליך גירושין:

מומלץ לבצע הליכי גישור. מדובר בהליך ביניים, שבמהלכו בני הזוג פונים למגשר גירושין עם ניסיון בתחום דיני המשפחה (במרבית המקרים מדובר בעורך דין). הליך הגישור חייב לנבוע מרצונם החופשי של בני הזוג בלבד, אם כי הערכאות המשפטיות העוסקות בתיקים הללו (בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני), מעודדות פנייה לגישור.

במסגרת הליך הגישור, מתקיימות שיחות בנוכחות המגשר, עם כל צד או עם שניהם ביחד. תחילה, ייפגש המגשר עם כל אחד מהצדדים, במטרה להבין את הפערים ואת ההסכמות. לאחר מכן, הוא ינסה לחבר את השניים ויביאם לידי הידברות.

להליך הגישור בגירושין יש יתרונות רבים, כגון: חסכון כספי בהליכים המשפטיים ובתשלום לבעלי מקצוע. יתרון בולט נוסף מתייחס לשמירה על יחסים הוגנים בין בני הזוג, בהליך כה סבוך ומתיש.

יתרון נוסף הוא שמירה על התא המשפחתי. נסביר: במידה לבני הזוג הפרודים יש ילדים משותפים, אזי חשוב לשמור על יחסים טובים, כדי לא לפגוע בטובת הילדים ובהתפתחותם התקינה.

יש להכיר בחסרונות של הליך גישור בגירושין, כגון: פשרה כאי החלטה – הגישור משיג שקט זמני ופעמים רבות אותם זוגות ממשיכים בסופו של דבר בהליך הגירושין.

להליך הגישור ישנם אחוזי הצלחה רבים. לא בכדי כך חוקק לאחרונה חוק העוסק בהסדרת הנושא ובחיוב על פי דין לבצע הליך סמי גישור והוא התדיינות. המטרה של הליך הגישור היא להפחית בכמות הזוגות המתגרשים ההולך ועולה.

עילות גירושין:

עילת הגירושין היא הסיבה שבגינה מאפשרת הדת היהודית את סיום קשר הנישואין בין בני הזוג. להלן עילות הגירושין, כפי שהן מתוארות בהלכה:

מומים ומחלות – במידה ולאחד מבני הזוג יש מחלה או מום מלפני הנישואין,  שהצד השני לא היה מודע לכך, זוהי עילה לגירושין. הטוען לעילה יצטרך להוכיח כי לא ידע על כך ולא הייתה לו אפשרות לדעת על כך.

מעשה כיעור – עילה הנובעת מהגישה השמרנית–דתית של בית הדין הרבני. עילה זו מופנית כלפי האישה, בטענה ש"עשתה מעשה שאישה צנועה לא תעשה".

בגידה – עילה המופנית כלפי האישה בלבד. מדובר בקיום יחסים אינטימיים של האישה עם גבר שאינו בעלה, דבר המכונה "בעילת זנות". עילה זו מחייבת את הגט של השניים, גם אם הבעל מחל לאשתו. יתרה מכך, אותה אישה תהיה אסורה לנישואין עם הגבר שעמו זנתה: "אסורה לבעלה ולבועלה".

אי קיום יחסי מין – עילה שקיימת לטובת האישה. נסביר: בהלכה קיימת מצוות פרו ורבו, וכאשר אין סיפוק מיני או כאשר בני הזוג אינם מקיימים יחסי מין, הרי שאז קמה עילת גירושין.

לאחר מציאת עילת הגירושין, יזומנו השניים לטקס מתן הגט. במהלך הטקס, הגבר מוסר קלף לאישה וכך הוא בעצם משחרר אותה מ"בעלותו" ו"מגרש" אותה.