כיום, זוגות רבים בוחרים לבנות ולהקים משפחה בדרכים אלטרנטיביות, לא עוד תא משפחתי גרעיני במובן המוכר, אלא דרכים אלטרנטיביות. בדרך כלל, בחירות אלו הן לא מיסוד הזוגיות בחתונה כדת או כדין, אלא הקמת תא משפחתי משותף, תוך חיים משותפים באופן מלא.
סיטואציה זו – של משפחות פחות שגרתיות, לא התקבלה בעבר בעין יפה, ולכן גם לא הייתה שכיחה בימי קדם ובשנים עברו. עם זאת, העידן הפוסט מודרני מביא עמו קשיים והתמודדויות מורכבות בכל נושא הקשור בהקמת תא משפחתי, ומכאן, שזוגות רבים מוצאים מגוון דרכים לבנות את התא המשפחתי המשותף.
במאמר המובא לפניכם/ן נעסוק בהליך הורות משותפת, ונסביר כיצד היא באה לידי ביטוי במשפחות, לרבות משפחות חד מיניות. נבקש להעיר כי מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בדיני המשפחה.
סיטואציה זו – של משפחות פחות שגרתיות, לא התקבלה בעבר בעין יפה, ולכן גם לא הייתה שכיחה בימי קדם ובשנים עברו. עם זאת, העידן הפוסט מודרני מביא עמו קשיים והתמודדויות מורכבות בכל נושא הקשור בהקמת תא משפחתי, ומכאן, שזוגות רבים מוצאים מגוון דרכים לבנות את התא המשפחתי המשותף.
במאמר המובא לפניכם/ן נעסוק בהליך הורות משותפת, ונסביר כיצד היא באה לידי ביטוי במשפחות, לרבות משפחות חד מיניות. נבקש להעיר כי מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בדיני המשפחה.
אז בעצם - מהי הורות משותפת?
הורות משותפת, היא בעצם סיטואציה שבה שני אנשים, שהם לא בהכרח בני זוג "רגילים", במובן הפורמאלי, בוחרים, באמצעות הסכם ייעודי, להקים יחדיו משפחה (כלומר – להביא יחדיו ילד לעולם). נבהיר כי המונח הורות משותפת מתייחס למעורבות הדדית ושיתופית של ההורים בחיי ילדיהם. המעורבות כמובן מתייחסת לכל היבטי החיים, כמו חינוך ודאגה לילד, דאגה לצרכיו הבסיסיים ומעורבות בחייו, הן מבחינה מנטלית והן מבחינה כלכלית.
כאשר מתקבלת החלטה להורות משותפת, עומדים שני עקרונות ברורים מאחורי ההסכם שנערך בין בני הזוג. העיקרון הראשון מדבר על זכות הילד לקשר בעל משמעות עמוקה עם הוריו, ואילו העיקרון השני מופנה להורים ומצביע על לקיחת אחריות על גידול ילדיהם. ההורות המשותפת, יתכן שתתקיים בין בני זוג שהחליטו להביא יחד ילד לעולם, מבלי להיות מעורבים בקשר רומנטי ביניהם, וכן בין זוגות חד מיניים או בין חברים טובים, שבחרו להביא יחדיו ילד משותף, ללא זוגיות פורמאלית.
בשל התפתחות ושינוי התפיסה החברתית, בכל הנוגע לעניין ההורות, קיימים הסכמים חדשניים בדבר ההורות המשותפת. לצד חידוש אופן הגדרת התא המשפחתי, יש מגוון אפשרויות של משפחות אלטרנטיביות, אשר מסדירות את אחריות ההורים.
כאשר מתקבלת החלטה להורות משותפת, עומדים שני עקרונות ברורים מאחורי ההסכם שנערך בין בני הזוג. העיקרון הראשון מדבר על זכות הילד לקשר בעל משמעות עמוקה עם הוריו, ואילו העיקרון השני מופנה להורים ומצביע על לקיחת אחריות על גידול ילדיהם. ההורות המשותפת, יתכן שתתקיים בין בני זוג שהחליטו להביא יחד ילד לעולם, מבלי להיות מעורבים בקשר רומנטי ביניהם, וכן בין זוגות חד מיניים או בין חברים טובים, שבחרו להביא יחדיו ילד משותף, ללא זוגיות פורמאלית.
בשל התפתחות ושינוי התפיסה החברתית, בכל הנוגע לעניין ההורות, קיימים הסכמים חדשניים בדבר ההורות המשותפת. לצד חידוש אופן הגדרת התא המשפחתי, יש מגוון אפשרויות של משפחות אלטרנטיביות, אשר מסדירות את אחריות ההורים.
הורות משותפת בקרב זוגות חד מיניים:
מאחר והדין האישי במדינת ישראל מבוסס על המשפט העברי–יהודי, מצבם של הזוגות החד מיניים במדינת ישראל, מורכב במובנים רבים, בכל נושא הקשור בדין האישי. נוכל לראות זאת בעיקר בכל הנוגע לעובדה שזוגות חד מיניים אינם יכולים להינשא בישראל, מבחינה פורמאלית, אלא רק להירשם כנשואים, לאחר נישואין במדינה זרה. עם זאת, זוגות בני אותו המין יכולים להיעזר בפונדקאות וכך לקיים הורות משותפת. אין ספק כי הדבר מורכב ומצריך ייעוץ משפטי נלווה.
הסכם הורות משותפת:
כאמור, לצורך יישומה של הורות משותפת, נהוג לערוך הסכם ייעודי, הנקרא הסכם הורות משותפת. מדובר בהסכם שלמעשה מסדיר את כל רבדי החיים של בני הזוג העתידיים, לרבות התנהלותם וגידול הילד המשותף.
סמכות דיון - בית המשפט לענייני משפחה:
כאשר מדובר בקיום הורות שלא נובעת באופן ישיר מקיום תא משפחתי עפ"י הדת, הערכאה היחידה שיש לה סמכות לדון בנושא הורות משותפת, היא בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה הינו טריבונל ייחודי ומומחה לכל הנוגע לענייני התא המשפחתי. ערכאה זו הינה ערכאה מקבילה לבית משפט שלום, אך השוני בין השניים הוא במקצועיות השופטים בעניינים הנוגעים לדיני משפחה.
בבואו של בית המשפט לענייני משפחה לדון במצבו של ילד, יפעל בית המשפט לפי עיקרון העל – טובת הילד. בעת מתן תוקף משפטי להסכם הורות משותפת או משמורת ילדים, בית המשפט לענייני משפחה יבחן את העניין מנקודת מבט של טובת הילד הספציפי המובא לפניו. לא בכדי, התרחשו מצבים שבהם הורה שהיה מעוניין במשמורת בלעדית או במשמורת משותפת, לא זכה לעשות זאת, מכיוון שבית המשפט פסק כי הדבר אינו לטובתו של הילד. דוגמה נוספת היא פיצול בין אחים, מכיוון שטובתו של אח אחד אינה זהה לטובתו של אח אחר. הדוגמאות הן כמובן רבות ולא ניתן להציגן במאמר אחד.
בבואו של בית המשפט לענייני משפחה לדון במצבו של ילד, יפעל בית המשפט לפי עיקרון העל – טובת הילד. בעת מתן תוקף משפטי להסכם הורות משותפת או משמורת ילדים, בית המשפט לענייני משפחה יבחן את העניין מנקודת מבט של טובת הילד הספציפי המובא לפניו. לא בכדי, התרחשו מצבים שבהם הורה שהיה מעוניין במשמורת בלעדית או במשמורת משותפת, לא זכה לעשות זאת, מכיוון שבית המשפט פסק כי הדבר אינו לטובתו של הילד. דוגמה נוספת היא פיצול בין אחים, מכיוון שטובתו של אח אחד אינה זהה לטובתו של אח אחר. הדוגמאות הן כמובן רבות ולא ניתן להציגן במאמר אחד.
סיכום:
לכאורה, הורות משותפת נשמעת כמינוח בלבד, אך לא כך הדבר. מדובר בשינוי חברתי התואם את אחד מסגנונות החיים בתקופתנו, עם שוויוניות בין נשים וגברים במסגרת תאי משפחה לגיטימיים, אלטרנטיביים. יצוין שכיום, למרות התפתחות תפיסתית בפסיקה, עדיין ניתן לראות שאריות של חוסר שוויוניות, לרוב בשל התלות בדין האישי–דתי. לכן, חשוב להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, בכל הנוגע לקיום הסכם הורות משותפת, או בהליך גירושין ככלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה