איך נוציא צו ירושה?

לצערנו, כל אדם מוסר בשלב מסוים את נשמתו לבורא. מה קורה לאחר מכן? כיצד יכולים קרוביו של המנוח שנפטר, לממש את עיזבונו (כלומר – הרכוש שהיה שייך לו בחייו), ובכלל זה – כיצד מחלקים ירושה בין צדדים? איך מסדירים את כל הנושא העשיר והמורכב, המכונה "ירושות וצוואות"? בכל הנושאים הללו, נעסוק במאמר הבא, ובין היתר נסביר איך להוציא צו ירושה, או בעת הצורך – צו קיום צוואה, וכן נסביר מי הם השחקנים בתחום. כל זאת, נעשה ונכתב לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים.

נבקש להעיר כי המאמר שלפניכן/ם הוא מאמר כללי, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי.

דיני הירושה בישראל:

בישראל, דיני הירושה מוסדרים בחוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה קובע את כל הכללים הנדרשים בתחום, לרבות מי רשאי להוריש, מי רשאי לרשת, כיצד מורישים עיזבון, מהי ירושה לפי דין, מהי ירושה לפי צוואה, כיצד עורכים צוואה, כיצד אפשר להתנגד לקיום ירושה או צוואה, וכן כיצד אפשר לממש ירושה, בין אם לפי צוואה ובין אם לפי דין. כמו כן, חוק הירושה, מסדיר את הסמכויות של ה"שחקנים" בתחום הירושות.

השחקנים הם קודם כל היורשים, וכן המנוח. שחקנים משמעותיים נוספים, הם בית המשפט לענייני משפחה, אשר אמון על שפיטה בתחום הירושות והצוואות, וכן רשם הירושה, שהוא בעל סמכות לאשר ירושות וצוואות, בתנאים מסוימים. שחקן נוסף הוא מנהל עיזבון, שעשוי מידי פעם להתמנות, כדי לנהל נכסי עיזבון. שחקנית נוספת היא מדינת ישראל, באמצעות האפוטרופוס הכללי, שלעיתים אמונה על ירושות שאין להן יורש. 

כיצד מורישים?

חוק הירושה קובע כי בעת מותו של אדם, עיזבונו עובר ליורשיו. עם זאת, השאלה היא כיצד מורישים רכוש? נסביר: הדין הוא כי אדם יכול לרשת אדם אחר, בין אם כברירת מחדל, ובין אם מכוח צוואה. כלומר, אם אדם, עוד בחייו עורך צוואה ובמסגרתה מורה למי להוריש את רכושו, הרי שאז היורשים יהיו זכאים לרשת מכוח צוואה. כמו כן, במסגרת צוואה, יכול אדם (בכפוף לכל דין), להורות על הורשת רכושו לכל אחד. במילים אחרות – אדם אשר עורך צוואה, אשר מאושרת וערוכה כדין, יכול לצוות בהתאם לרצונו. עם זאת, במידה ואדם לא ערך צוואה בחייו, הרי שאז מופעלת ברירת המחדל המתוארת בסעיף 10 לחוק הירושה. כלומר – היורשים במקרה כזה, הם בן או בת הזוג של המנוח, וילדיו – באופן שווה, בכפוף לסייגים מסוימים. במידה ואין לאדם בני משפחה, לרבות הורים או קרובים אחרים, הרי שאז – עיזבונו יועבר למדינת ישראל, וזאת בהיעדר צוואה (למשל – בצוואה, אדם יכול להורות כי רכושו יועבר לעמותה מסוימת). 

כיצד עורכים צוואה?

חוק הירושה קובע כי ניתן לערוך צוואה בארבע דרכים. הדרך האחת והשכיחה ביותר, היא בכתב. נסביר – צוואה בכתב, כשמה כן היא, עליה לכלול את הציווי, את התאריך ואת חתימת המנוח. דרך נוספת לעריכת צוואה, היא בפני עדים. מדובר בצוואה בכתב, שגם כוללת פרטים של שני עדים. דרך נוספת לעריכת צוואה, היא בפני רשות ציבורית, למשל – באמצעות הקראתה לרשם הירושה או דיין בבית דין או בית המשפט. הדרך האחרונה לעריכת צוואה, היא בעל פה, אך להבדיל ממקרים אחרים, צוואה בעל פה יכולה להיות רק כברירת מחדל. דהיינו – רק אדם גוסס שעתיד למסור את נשמתו לבורא, רשאי לצוות בעל פה לשני עדים. שני העדים יצטרכו לפנות לרשם הירושה, ולמסור את המסמך שרשמו בזמן אמת, כאשר ציווה אותם המצווה. כלומר, צוואה בעל פה יכולה להתרחש רק במקרה החריג שציינו. 

כיצד ממשים ירושה?

כדי לממש ירושה, יש לפעול בשתי דרכים כדלקמן: בהיעדר צוואה, יש לפנות לרשם הירושה, ולבקש ממנו להעניק צו ירושה. במידה וניתן צו ירושה, הרי שאז אפשר לממש את הירושה. מנגד, כאשר ישנה צוואה, יש לפנות לרשם הירושה ולעתור בפניו לקבלת צו קיום צוואה. במידה וזו התקבלה, הרי שגם אז אפשר לממש את הירושה. 

לסיכום:

מימוש של ירושה וצוואה, ובכלל – כל עיסוק בתחום זה, הוא מורכב ורגיש, ולכן תמיד מומלץ להיעזר בעורך דין דיני משפחה, בעל ניסיון וידע בתחום.