הסדרי ראייה - מתי?

 

משמורת ילדים בישראל, הינה מושג פרי פסיקה, אשר בא להפריד בין המושג אפוטרופסות – מושג המהווה דאגה לצרכיו של הילד, אחריות עליו וגידולו, לבין המושג משמורת, המתייחס לסידור הלינה ומגוריו של הקטין. נושא המשמורת מתעורר רק כאשר הוריו של הילד מעוניינים לגור בבתים נפרדים, לרוב בשל פירוק מערכת נישואיהם, אך לא רק. השיח בנוגע למשמורת הילדים, יתכן שיעלה ויתעורר גם בסיטואציה בה שגבר ואישה הביאו יחד ילד לעולם, מבלי להיות בני זוג ומבלי לגור יחד.

בכל הנוגע לילדים, חשוב להסדיר את עניינם בצורה הטובה ביותר, התואמת את עקרון טובת הילד, שמבטיח התפתחות תקינה ללא משקעים. כמו כן, חשוב לזכור כי כל החלטה המובאת בעניינו של ילד, יכולה להיות הרה גורל, ולכן סיוע של אנשי מקצוע, נחוץ בשלב קבלת החלטות.

במאמר המובא לפניכם/ן, נעסוק בשאלת משמורת ילדים, וכן נציג את האופציות הקיימות כיום, המוכרות כהסדרי ראייה. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. יוער כי מאמר זה חובר על מנת לחשוף אתכם/ן, הקוראים והקוראות, לנושא כה חשוב בהיבט המשפטי. מכאן, שבכל קבלת החלטה בנושא האמור, יש להיוועץ תחילה עם עורך דין מומחה לדיני המשפחה. 

הערכאות הדנות במשמורת ילדים:

ככלל, הערכה העוסקת בילדים ובכלל בתא המשפחתי, היא בית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, יש להכיר כי קיימת סמכות מקבילה בנושא, כאשר מדובר בגירושין של הורים, ואז, בית הדין הרבני, אשר לו נתונה הסמכות הבלעדית בדבר גירושין, יוכל "לרכוש" סמכות לעסוק בנושאים הכרוכים מטבעם להליך הגירושין. בין נושאים אלה, יופיע גם הסדרי הראיה של הילדים. יובהר, כי על מנת שבית הדין הרבני יוכל לרכוש סמכות לעסוק בהליך האמור, אזי על אחד מבני הזוג "לכרוך" את תביעת המשמורת להליך הגירושין. 

משמורת משותפת:

משמורת משותפת הינה משמורת שבה שני ההורים יוגדרו הורים משמורנים, ואז שהות הילד תתחלק שווה בשווה בין הוריו, ואלו יהיו שותפים פעילים בחייו של ילדם. כפועל יוצא, לילד יהיו שני חדרים בבתים שונים, כאשר מחצית מהשבוע הוא ישהה אצל הורה אחד ובמחצית האחרת אצל ההורה השני, וסופי השבוע יתנהלו לסירוגין. ההחלטה בדבר משמורת משותפת, תלויה ביכולתם של ההורים לעמוד בהסדר כזה וכן ביכולתו של הילד וברצונו לחיות בצורה שכזו.

היות והילד נמצא בחלוקת זמן שווה, הן אצל אמו והן אצל אביו, ברור כי גם על מזונותיו תהיה השפעה, ומי מהערכאות שתעסוק בשאלת המשמורת והמזונות, תיתן את הדין והדעת בנוגע לגובה המזונות, לפי המשמורת הקיימת.

הסדרי ראייה:

הסדרי ראייה אלו הסדרים החלים על הורה שאינו משמורן. מקרה זה אינו חל במשמורת משותפת אלא במשמורת בלעדית – כאשר זכות המשמורת ניתנת רק לאחד מבני הזוג, שהוא ההורה המשמורן. הסדרי הראייה מצווים על קיום מפגשים בין ההורה הלא משמורן לילדו, ומורים על זמני המפגש, תכיפותם ואורכם. הפרת קיום הסדר זה, יכולה להביא להטלת קנס כספי או לבקשה לצמצום הסדרי הראייה, בגין אי ביצועם.

לעומת זאת, במשמורת המשותפת, שני ההורים יוגדרו כהורים משמורנים. זאת, להבדיל מהסדרי הראייה, שם רק אחד מההורים יוגדר כהורה המשמורן. יובהר, כי זה שאחד ההורים יוגדר כמשמורן, אין זה אומר שהוא האחראי הבלעדי לילד, וכי בכל קבלת החלטה, אפילו הקטנה שבהן, עליו לערב את ההורה שאינו משמורן. 

אי קיום הסדרי ראייה:

הסדרי ראייה הם בעלי תוקף משפטי מחייב, והם ייכתבו על ידי בית המשפט ויקבלו תוקף, על מנת להבטיח את עקרון טובת הילד הספציפי. אי קיום ההסכמים הללו מהווה הפרה, אשר יכולה להוביל להטלת סנקציות על המפר. אחת הסנקציות המוכרות שבה משתמש בית המשפט לענייני משפחה, היא הטלת קנס כספי. בית המשפט אינו מתייחס לכך כקנס עונשי, אלא כתשלום ופיצוי על הזמן שבו הילד שהה, מעבר לצורך, אצל ההורה המשמורן, אשר כלכל אותו באותה עת, ולכן, על זה שמנע את המפגשים, לשלם עבור אותו הזמן. 

סוף דבר:

חשוב לזכור כי החלטות בדבר הסדרי ראייה, משפיעות, כך או אחרת, על חייהם והתפתחותם של הילדים. לכן, חשוב לקבל החלטות שקולות בנושא, בליווי אנשי מקצוע. מבחינה משפטית, מדובר בהליך סבוך, שבדרך כלל יתלווה להליך גירושין. אי לכל אלו, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה.