בישראל, בשונה ממדינות מפותחות אחרות בעולם, דיני האישות והיחסים, הינם על פי דין דתי של אותה דת. זאת אומרת שעל מנת להינשא כדין בישראל, יש לעשות זאת כדת. למרות זאת, קיימות דרכים עוקפות את האמור, וזאת על ידי נישואין מחוץ לישראל ורישום בישראל, דבר שמתאפשר ומוכר. מכאן, הרי שבמאמר זה נסקור: את הסמכות הדתית הנוגעת לנישואין וגירושין בישראל, נסביר על זוגות שיבחרו בדרך אחרת ומאיזו סיבה, וכן על אחת האלטרנטיבות לנישואין שלא על פי דת, שהיא בעזרת נישואין אזרחיים.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
סמכות דתית בדבר נישואין וגירושין בישראל:
כאמור, הדין החל בדבר נישואין וגירושין בישראל, הינו דין דתי, בהתאם לכל דת ודת הקיימת בישראל. בדת היהודית, קיימת סמכותו של בית הדין הרבני. בית הדין האמור מהווה ערכאה משפטית, ולו נתונה הסמכות בדבר נישואין וגירושין של יהודים בישראל. סמכות זו הינה סמכות בלעדית והיא ניתנת על סמך חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים").
מלבד לסמכות זו, הבלעדית, קיימת סמכות נוספת, לנושאים הקשורים מטבעם להליכים העיקריים, לדוגמא: בעת גירושין, באם תתבצע כריכה לנושאי נגזרת, בית הדין הרבני יכול לדון גם בענייני: משמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש ועוד.
כחלק מהליך הנישואין בישראל, וזאת כדת וכדין, בני הזוג יפנו לרבנות, שהיא גוף מוסדי דתי, שבו תיבחן יהדותם של השניים, בעזרת תעודת נישואין של הוריהם, עדים המכירים את השניים ולפעמים בחקר דורות אחורה, וזאת כאשר היהדות מוטלת בספק (וכן בעדות מסוימות, שבהן נקבע כי הבדיקה תעשה בצורה קפדנית יותר). לאחר אישור כי מדובר בשני יהודים, הרבנות תלווה את טקס הנישואין של השניים בעזרת נציג מטעם הרבנות, המוודא כי החופה מתקיימת כדת משה וישראל. טקס הנישואין יכלול: מתן כתובה, 7 ברכות, שבירת כוס, 2 עדים והחלפת טבעות. בכל הסגה על נישואין וכן בהליך הגירושין, בית הדין הרבני הוא זה שייתן מענה והחלטות בנושא. יש להכיר כי בית הדין הרבני הוא אומנם ערכאה משפטית המוכרת במערכת המשפט הכללית ופועלת בהתאם לערכים של מערכת המשפטית הישראלית, אך יש לה התאמות להלכה היהודית, כך שבמקרים מסוימים, ניתן יהיה לפגוש במחלוקות בנושא.
חשוב לציין כי בית הדין הרבני רואה בערך הנישואין כערך עליון, ולכן יעשה כל מה שביכולתו, על מנת להבטיח שמירה על נישואין, לרבות ניסיונות לגישור בין בני הזוג ("שלום בית"). רק במקרה שקיימת עילה ברורה המוכרת על ידי הדת לסיום הקשר הזוגי, שהיא עילת הגירושין, יאפשרו בבית הדין הרבני את מתן הגט.
מלבד לסמכות זו, הבלעדית, קיימת סמכות נוספת, לנושאים הקשורים מטבעם להליכים העיקריים, לדוגמא: בעת גירושין, באם תתבצע כריכה לנושאי נגזרת, בית הדין הרבני יכול לדון גם בענייני: משמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש ועוד.
כחלק מהליך הנישואין בישראל, וזאת כדת וכדין, בני הזוג יפנו לרבנות, שהיא גוף מוסדי דתי, שבו תיבחן יהדותם של השניים, בעזרת תעודת נישואין של הוריהם, עדים המכירים את השניים ולפעמים בחקר דורות אחורה, וזאת כאשר היהדות מוטלת בספק (וכן בעדות מסוימות, שבהן נקבע כי הבדיקה תעשה בצורה קפדנית יותר). לאחר אישור כי מדובר בשני יהודים, הרבנות תלווה את טקס הנישואין של השניים בעזרת נציג מטעם הרבנות, המוודא כי החופה מתקיימת כדת משה וישראל. טקס הנישואין יכלול: מתן כתובה, 7 ברכות, שבירת כוס, 2 עדים והחלפת טבעות. בכל הסגה על נישואין וכן בהליך הגירושין, בית הדין הרבני הוא זה שייתן מענה והחלטות בנושא. יש להכיר כי בית הדין הרבני הוא אומנם ערכאה משפטית המוכרת במערכת המשפט הכללית ופועלת בהתאם לערכים של מערכת המשפטית הישראלית, אך יש לה התאמות להלכה היהודית, כך שבמקרים מסוימים, ניתן יהיה לפגוש במחלוקות בנושא.
חשוב לציין כי בית הדין הרבני רואה בערך הנישואין כערך עליון, ולכן יעשה כל מה שביכולתו, על מנת להבטיח שמירה על נישואין, לרבות ניסיונות לגישור בין בני הזוג ("שלום בית"). רק במקרה שקיימת עילה ברורה המוכרת על ידי הדת לסיום הקשר הזוגי, שהיא עילת הגירושין, יאפשרו בבית הדין הרבני את מתן הגט.
אלו זוגות יבחרו בדרך אחרת להינשא:
בהתאם להלכה היהודית, זוגות שיוכלו להינשא על פי הדת הינם זוג של שני יהודים, איש ואישה, וזאת באם לא קיימת עליהם הגבלה דתית להינשא (לדוגמא כהן וגרושה). כל זוג שאינו מנוי בקבוצה האמורה, אינו יכול להינשא בשטח מדינת ישראל. לדוגמא: מעורבי דת, חד מיניים, בעלי הגבלה דתית להינשא וכאלו שמבחינה אידיאולוגית לא מעוניינים להינשא בהתאם למוסד הרבנות, ויוכלו לפנות לאלטרנטיבות, במידה והם מעוניינים למסד את הקשר הזוגי. בין היתר, הדרכים הקיימות המוכרות, הן: הכרה כידועים בציבור ונישואין אזרחיים (עליהם נדון בהרחבה בהמשך).
אחת האלטרנטיבות - נישואין אזרחיים:
אחת האלטרנטיבות לנישואין שלא על פי דת, היא להינשא מחוץ לשטחי מדינת ישראל ולהירשם לאחר מכן בישראל כזוג נשוי, כלומר, נישואין אזרחיים. מדובר בנישואים רישומיים, אשר מקנים לבני הזוג הכרה וזכויות כזוג נשוי. ההליך מתקיים על ידי יציאתם של הזוגות אל מחוץ לארץ, למטרת נישואין. המדינות שמאפשרות נישואין אזרחיים, גם למי שאינו תושב או אזרח בהן, הן: קפריסין, פראג וקנדה (שם גם קיימת הכרה בזוגות חד מיניים). לאחר מכן, הזוג יקבל תעודת נישואין רשמית, יחד עם חותמת "אפוסטיל", איתה יחזרו בני הזוג לארץ להירשם כנשואים, וזאת כעקיפת החוק הדתי הקיים.
סיכום:
בעת מחשבה על מיסוד הקשר הזוגי וכן בעת צורך או רצון לעשות זאת שלא על פי הדת, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה. עורך דין מסוג זה, יציע את הפתרונות הקיימת לזוג, בהתאם לנסיבות של השניים. כמו כן, יסביר את הזכויות והחובות, כחלק מאותה אלטרנטיבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה