זוגות רבים בוחרים לחיות כידועים בציבור, דהיינו – לא להינשא באופן פורמאלי. בהמשך לכך, עולות שאלות כגון: כיצד בעצם מגדירים ידועים בציבור? כיצד אפשר למסד קשר של ידועים בציבור? מה מאפיין זוגיות של ידועים בציבור? מהן הזכויות של ידועים בציבור, לעומת זוגות נשואים? במאמר שלהלן ננסה להשיב על כל השאלות הללו. נסביר את הסיבות לידועים בציבור, כיצד הפסיקה מגדירה ידועים בציבור, והאם בכלל יש פער בזכויות שזכאים להן ידועים בציבור, לעומת זוגות נשואים. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי, אך המאמר בוודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין דיני משפחה.
מה הביא להתפתחותו של מוסד הידועים בציבור?
זו שאלה טובה, שהבסיס שלה הוא יותר חברתי מאשר משפטי, אך יש לו בהחלט נגיעה משפטית. תחילה, בישראל – אחד הגורמים העיקריים לעלייתו של מוסד הידועים בציבור, הוא הכפפת הדין הדתי על דיני הנישואין בישראל. בארץ, זוגות יכולים להינשא לפי הדין הדתי שחל עליהם, דהיינו – יהודים יכולים להינשא לפי הדין הדתי–עברי, ולכן זוגות בני דתות שונות, לא יכולים להינשא בישראל (הם יכולים להינשא בחו"ל ולהירשם בארץ כנשואים). ישנם גם הרבה יהודים שעלו מברית המועצות שלעיתים נתקלים בקשיים להינשא.
גורמים נוספים הם בוודאי הקידמה, העלייה בגיל הנישואין וגם שינויים בתפיסת המשפחה (למשל, כיום זוגות רבים מביאים ילד לעולם במסגרת הורות משותפת וכו').
איך מגדירים ידועים בציבור לפי הפסיקה?
כעיקרון, הפסיקה התוותה שני מבחנים עיקריים לשאלה כיצד נכריז על זוג בתור ידועים בציבור. המבחן הראשון הוא מבחן קשירת הגורל. כלומר, בני זוג שמקיימים משק בית משותף וחיים יחדיו כמו כל זוג נשוי לכל דבר ועניין, הם זוג שלמעשה קשר את גורלו איש ברעותו, ומכאן הדרך להכרה כידועים בציבור היא פשוטה. אגב, בניגוד לדעה רווחת, פרק הזמן המשותף אינו מבחן בלעדי לקשירת גורל וידועים בציבור, שכן זוגיות יכולה להיות קצרה מאוד ועדיין להיות מוכרת כידועים בציבור.
לצד זאת, ישנו מבחן נוסף, שהוא מבחן אובייקטיבי, כלומר – לוקחים בחשבון את כל המשתנים של בני הזוג המסוימים, ובוחנים אובייקטיבית האם מדובר בידועים בציבור, או בלשון משפטית – כיצד הציבור תופס את בני הזוג. אם למשל מדובר בבני זוג שנהנים יחדיו, אבל לא באמת מוכרים על ידי חברים ובני משפחה, הרי שאז ככל הנראה מדובר בזוג ש"נהנה מהחיים" ולא בהכרח מקיים קשירת גורל. לעומת זאת, אם הציבור מכיר את בני הזוג כידועים בציבור, אזי ההנחה היא שמדובר בידועים בציבור לכל דבר ועניין.
מה השוני בזכויות המגיעות לידועים בציבור מול זוגות נשואים?
אין שום שוני. ההבדל היחיד בין נשואים לידועים בציבור, הוא שהאחרונים לעיתים צריכים להוכיח את עצמם כידועים בציבור. ההוכחה הנדרשת לעיתים על ידי רשויות, היא עריכת תצהיר בפני עורך דין או אפילו הצהרה כתובה ללא אישור של עורך דין. כידוע, אצל זוגות נשואים יש תעודת נישואין או רישום במשרד הפנים, כך שאין שום קושי בסיסי בהוכחה שמדובר בזוג נשוי. מעבר לכך, זוגות ידועים בציבור זכאים לרשת את בן הזוג, לקחת משכנתא עם בן הזוג, ולהיות זכאי לכל זכות וחובה שזוג נשוי היה נהנה או חייב בה.
איך נמסד פורמלית זוגיות של ידועים בציבור?
דרך אחת פשוטה מאפשרת למסד את הזוגיות כידועים בציבור, והיא עריכה של הסכם ממון ו\או הסכם חיים משותפים. האחרון יכול לכלול הוראות רכושיות וגם הוראות הנוגעות לפירוק התא המשפחתי, לרבות הסדרי שהות עם הילדים המשותפים. רצוי מאוד להיעזר במקרים אלו בעורך דין משפחה בעל ניסיון.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו במונח ידועה בציבור, הסברנו כיצד מגדירים ידועים בציבור מבחינה משפטית, בהתאם לקווים שהתוו בתי המשפט השונים במהלך השנים. כמו כן, סקרנו כיצד התפתח מוסד הידועים בציבור. בנוסף, בחנו האם יש פער בין ידועים בציבור לבין זוגות ידועים בציבור. לסיכום הסברנו כיצד אפשר למסד מבחינה פורמלית זוגיות של ידועים בציבור. את המאמר נסיים בהמלצה חמה – תמיד להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה