עורכת דין משפחה בנס ציונה

תחום דיני המשפחה מלווה אותנו בשלבים הרגישים והמשמעותיים ביותר של החיים – גירושין, ירושות, משמורת, צוואות, פירוק שותפויות משפחתיות, ולעיתים גם סכסוכים שלא היו מביישים סרט הוליוודי. בתור עורכת דין משפחה בנס ציונה, אני נתקלת במקרים רבים של לקוחות שרוצים לברר נושאים מסוימים, או רק להתייעץ לגבי נקודה מסוימת, ובהתאם אני נשאלת שאלות רבות ומגוונות. לכן, מתוך אלפי שאלות שאני נשאלת מדי שנה, ריכזתי כאן עבורכם כמה מהשכיחות והמהותיות שבהן – כדי לספק לכם בסיס להבנה ראשונית, ולהראות למה עו"ד משפחה הוא לא רק עורך דין משפחה, אלא גם מגשר, וגם לא פעם – פסיכולוג. רק אבקש להעיר דבר אחד: המאמר שלפניכם אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נבחן לגופו, ולעיתים הפרטים הקטנים הם אלו שעושים את כל ההבדל.

מה עושה עורכת דין משפחה?

עורך דין משפחה הוא לא רק "מומחה לגירושין" – אלא הרבה מעבר. מדובר בתחום משפטי מורכב שמשיק להמון עולמות אחרים: משפט אזרחי, מקרקעין, דיני חוזים, נזיקין ולעיתים גם דיני עבודה ופלילים. עורך דין משפחה יכול ללוות תיק ירושה מסובך שכולל נכסי נדל"ן, עסקים משפחתיים, חשבונות משותפים בחו"ל ומחלוקות רגשיות שהצטברו במשך עשורים. זאת ועוד, עורכת דין משפחה בנס ציונה עוסקת לעיתים גם בהסכמי ממון, תביעות אבהות, חלוקת רכוש, אלימות במשפחה וכתיבת צוואות. הכי חשוב – היא נדרשת לאמפתיה, הבנה אנושית ויכולת לרכך סיטואציות טעונות, כדי לעזור ללקוחותיה לעבור את התקופה המורכבת בצורה הטובה ביותר.

מה זה בעצם פירוק שיתוף?

פירוק שיתוף הוא הליך שנועד למקרים שבהם שני צדדים – בין אם בני זוג, אחים או יורשים – מחזיקים בנכס משותף, אך לא מצליחים להגיע להסכמות על דרך ההתנהלות בו. לרוב מדובר בדירה או בית מגורים. כאשר צד אחד רוצה למכור והשני מתנגד – לא נותרת ברירה אלא לפנות לבית המשפט. בהליך זה, השופט יכריע בדרך כלל על מכירה כפויה של הנכס, ובסיומה – הכסף שיתקבל יחולק בין הצדדים לפי זכויותיהם. זהו מנגנון חשוב שמאפשר ניתוק כלכלי כאשר היחסים האישיים הגיעו למבוי סתום.

איך מחלקים ירושה בישראל?

כאשר אדם הולך לעולמו, הרכוש שלו (העיזבון) מתחלק בשני מסלולים אלטרנטיביים:

האחד הוא כאשר יש צוואה – אז, הרכוש יחולק בהתאם להוראות המצוות. יש להגיש בקשה שנקראת "צו קיום צוואה" דרך רשם הירושה. המסלול השני הוא כאשר אין צוואה – אז, הדין קובע את סדר החלוקה: בן/בת הזוג של המנוח מקבלים חצי מהעיזבון, והילדים מתחלקים בחצי הנותר באופן שווה. במקרה זה, יש להגיש בקשה שנקראת "בקשה לצו ירושה".

אגב, שאלה קריטית היא מה קורה כשיש סכסוך בין יורשים? במקרה כזה העסק עלול להסתבך מאוד – לעיתים עד לרמה של התכתשויות משפטיות ארוכות שנים. כתיבה של צוואה ברורה ומוקפדת יכולה למנוע הרבה מאוד כאב לב בהמשך. לחילופין, במקרים שבאמת יש סכסוך בין יורשים, וצד אחד מתנגד לצו ירושה או קיום צוואה, אזי חשוב מאוד להיות מיוצג על ידי עו"ד משפחה, משום שמדובר בהליכים מורכבים, שמצריכים ידע נרחב. 

מהן האפשרויות המשפטיות במקרים של הסדרי שהות (מה שבעבר כונה "משמורת")?

כאשר בני זוג עם ילדים, נפרדים – צריך לקבוע את הסדרי השהות של הילדים המשותפים. בעבר, המונח המשפטי היה "משמורת", אך כיום החקיקה תוקנה, והמינוח המשפטי במקרים של משמורת, הוא "הסדרי שהות ואחריות הורית". בהתאם, כאשר בני זוג מבקשים להתגרש, אזי בכל הנוגע להסדרי השהות של ילדיהם המשותפים, והאחריות ההורית, יש לרוב שתי אפשרויות שכיחות:

הסדר שהות בלעדי להורה אחד –  לרוב, לאחד ההורים יש אחריות הורית מלאה, וזמני השהות הם בעיקרם אצלו (בדרך כלל האם), כאשר להורה השני יש הסדרי שהות קבועים (פעמיים בשבוע וסוף שבוע שני).

הסדר שהות משותף וכך גם אחריות הורית משותפת – במקרה כזה, הכלל הוא ששני ההורים חולקים את הזמן עם הילדים באופן שווה, ונושאים יחד באחריות לגידולם.

חשוב להעיר כי הקריטריון העליון הוא תמיד טובת הילד.  גם אם יש חוסר הסכמה בין ההורים – בית המשפט יכריע אך ורק על פי מה שטוב לילדים. זהו שיקול דינאמי, שמתחשב בגיל, צרכים, קשר רגשי ומידת המעורבות של כל אחד מההורים.

מהן סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה?

בית המשפט לענייני משפחה עוסק כמעט בכל נושא שקשור לתא המשפחתי – צוואות, ירושות, מזונות, הסכמי ממון, ניכור הורי, משמורת, אלימות במשפחה, אפוטרופסות ועוד. מנגד, לבית המשפט לענייניי משפחה אין סמכות לעסוק בתביעות גירושין (אך יש לו סמכות לעסוק בנושאים נלווים לגירושין – הסדרי שהות, רכוש). בענייני גירושין לגופם, הסמכות הבלעדית שמורה לבית הדין הרבני. 

לסיכום:

דיני המשפחה הם קודם כל האדם, אח"כ פסיקה וחקיקה. אדם מורכב מהרבה אלמנטים, כגון - סיפור חיים, רגשות, כאב ותקווה. הבנה מעמיקה של התחום, ושל הדינמיקה המשפחתית והרגשית, חיונית כדי להגיע לתוצאה צודקת ויעילה. מכאן, שבכל התלבטות – מומלץ לפנות לעורך דין שמתמחה אך ורק בדיני משפחה. ידע, ניסיון ורגישות הם הכלים החשובים ביותר שאתם צריכים לצידכם.

עורך דין גירושין בבת ים

הליכי גירושין הם הליכים מורכבים מאוד מבחינה אישית ורגשית, שכן גירושין משנים לחלוטין את החיים של בני הזוג המתגרשים, וכמובן של ילדיהם. בנוסף, הליכי גירושין רבים מתאפיינים בכך שזהו השלב שבמסגרתו בני הזוג מוציאים כעסים ומתחים רבים שהיו אצורים במהלך חיי הנישואין. הדבר מוביל לקושי רב יותר של הליך הגירושין, ואפילו במקרים חריגים, ליצר של נקמה ו/או של "לעשות דווקא". זאת ועוד, הליך גירושין הוא גם יקר מאוד, משום שהוא כולל מספר הליכי משנה שיש להסדיר, החל מהגירושין בבית הדין הרבני, וכלה בעניינים הנוגעים למזונות ילדים, הסדרי השהות של הילדים וחלוקת רכוש. 

לצד זאת, כעורך דין גירושין בבת ים, שייצג אלפי זוגות מסוגים שונים בהליכי גירושין, מצאתי לנכון להציג מספר טיפים לשאלה כיצד אפשר להתגרש בצורה יפה, נעימה, רגועה יחסית ואפילו חלקה יותר. הטיפים הם בעיקר אישיים ופחות משפטיים (למרות שחלקם משפטיים מאוד), אך יישום שלהם, בהחלט יכול לסייע לכם, מי שרוצה להתגרש, להתגרש בצורה נעימה ויעילה. 

יוער כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין גירושין בבת ים. 

זוכרים מי עומד מולכם? תתחילו בכבוד!

אחד העקרונות הבסיסיים לגירושין בריאים הוא שמירה על כבוד הדדי. זה נשמע פשוט, אך במצבים טעונים – זו אולי אחת המשימות הקשות ביותר. הצד שמולכם הוא לא רק "הגרוש" או "הגרושה לעתיד". מדובר באדם שאיתו חלקתם חיים, בניתם בית וגם הקמתם משפחה. גם אם היחסים התערערו, הזיכרון הזה לא צריך להיעלם.

כבוד הדדי אינו מתבטא רק בהתנהגות חיצונית. הוא כולל הימנעות מהשמצות, רכילויות, קללות והתנהלות פוגענית. למעשה, ברגע שבני הזוג בוחרים לנהוג בכבוד הדדי – הם מבססים את הדרך להסכם גירושין נעים יותר, וכזה שיכול לשמור על רוח טובה גם בעתיד.

תפנו לגישור גירושין:

הליך משפטי בענייני גירושין הוא יקר, ארוך ולעיתים מכאיב. בכל תיק גירושין ישנם מספר נושאים שדורשים הסדרה – מזונות, הסדרי ראייה, חלוקת רכוש, חינוך הילדים ולעיתים גם משמורת משותפת או אחרת. לכן, אחת ההמלצות המרכזיות לכל מי שמעוניין להתגרש בצורה חכמה, היא לגשת להליך גישור. גישור בגירושין מתנהל באווירה שונה לגמרי: לא כזירה משפטית עוינת, אלא כשולחן משא ומתן שבו מנסים להגיע להסכמות משותפות.

מגשר גירושין מנוסה יודע לנווט בין אינטרסים, רגשות ומצבים רגישים – ולמצוא את נקודת האיזון שתאפשר לצדדים להתקדם להסכם גירושין שיפתור את המחלוקת ביניהם ויביא לסיום הגירושין בצורה מהירה ויעילה. 

ייעוץ משפטי: 

עוד לפני שמתחילים לפעול, חשוב מאוד לפנות לייעוץ משפטי מקצועי. עורך דין גירושין טוב הוא לא רק מי שמכיר את החוק – אלא מי שמבין אתכם, רואה את התמונה הרחבה, ויודע ללוות אתכם גם ברגעים הפחות פשוטים. שימו לב: עורך דין שמבטיח לכם "לנצח" או "לקרוע את הצד השני", לא בהכרח פועל לטובתכם. לעיתים, דווקא ייעוץ משפטי שקול, מאוזן ומכיל – הוא זה שיביא לתוצאה טובה יותר עבורכם בטווח הארוך.

מומלץ לבחור עורך דין שמסביר לכם את הזכויות שלכם בצורה שקופה, מזהה נקודות רגישות מראש, ולא חושש לומר את האמת – גם אם היא לא תמיד נעימה.

לחשוב על היום שאחרי

כאשר הליך גירושין נמשך חודשים ואף שנים, קל מאוד לאבד את הכיוון. הוויכוחים הופכים לשגרה, המאבקים מקצינים, ובני הזוג שוכחים מדוע בכלל בחרו להיפרד. כאן, עולה בדיוק הנקודה וההמלצה הקריטית, לא לשכוח את היום שאחרי. בסוף, אתם מתגרשים כי רציתם זוגיות אחרת, כי הייתם אומללים בזוגיות שלכם. אתם רוצים משהו חדש וטוב, אז מדוע להיתקע מאחור?

היום שאחרי חשוב לא פחות מהיום שבו מתחילים את ההליך. זכרו – אתם מתגרשים לא כי אתם שונאים, אלא כי כבר לא טוב לכם. ואם כך – כל מה שנותר הוא להתיר את הקשר, בצורה שמכבדת את מי שהייתם, ואת מי שאתם רוצים להיות.

לסיכום: 

הליך גירושין אינו חייב להיות מסע מלחמה. הוא יכול להיות תהליך של סיום – מכבד, רגיש, מעצים. כדי שזה יקרה, נדרשים כמה תנאים: בחירה נכונה של אנשי מקצוע, גישה מאוזנת והרבה כוונה טובה. אם אתם עומדים בפני פרידה – אל תעברו את הדרך הזו לבד. קבלו ייעוץ משפטי אישי מעורך דין גירושין בבת ים, ואל תשכחו – גם פרידה יכולה להיות התחלה של משהו טוב.

עורך דין הסכם ממון בראשון לציון

כדי להבין מהו הסכם ממון, צריך תחילה להבין מהו הדין בישראל לגבי חלוקת רכוש בין בני זוג. במדינת ישראל, החוק שעוסק ביחסי ממון וחלוקת רכוש בין בני זוג, נקרא חוק יחסי ממון בני זוג, תשל"ג – 1973. בנוסף, בדין הישראלי, עדיין קיימת חזקה שנקראת חזקת השיתוף בין בני זוג. ככלל, יש להבין את הבסיס המשפטי בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג, על מנת להבין מהו הסכם ממון. 

במאמר שלהלן נסקור ונסביר בהרחבה, מה הדין בישראל לגבי חלוקת רכוש בין בני זוג. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין הסכם ממון בראשון לציון. 

חוק יחסי ממון בין בני זוג:

חוק יחסי ממון בין בני זוג, קובע את הדין הרלוונטי לחלוקת רכוש בין בני זוג בעת גירושין או פקיעת הנישואין. ברירת המחדל בהתאם לחוק יחסי ממון היא כי הרכוש המשותף של בני הזוג מחולק באופן שווה. זהו למעשה הסדר איזון המשאבים שעליו נסביר בחלק הבא. 

הסדר איזון משאבים:

אז מהו בעצם הסדר איזון המשאבים? הסדר איזון המשאבים המפורט בחוק יחסי ממון בסעיף 3, קובע כי כל הרכוש המשותף של בני הזוג הוא בר חלוקה שווה בעת גירושין, או כלשון החוק, "בר איזון". במילים אחרות, בעת גירושין של בני הזוג, לוקחים בחשבון את כל הרכוש המשותף שלהם ומחלקים אותו בין בני הזוג באופן שווה. 

לדוגמה, אם לבני הזוג יש דירת מגורים ששייכת לשניהם, אזי דירת המגורים בדרך כלל תימכר ובני הזוג יחלקו את כספי המכירה. אם למשל לבני הזוג יש רכב משותף ששימש את שניהם, אזי סביר שאחד מבני הזוג ירכוש את הרכב, או שהרכב יימכר ובני הזוג יתחלקו בכספי המכירה.

כאמור, במסגרת הסדר איזון המשאבים, כל הרכוש המשותף של בני הזוג נלקח בחשבון, אבל ישנם מספר סוגי רכוש שלא כלולים במסגרת הסדר איזון המשאבים ולכן אינם ברי חלוקה. אלו סוגי הרכוש: קצבת נכות או קצבת אלמנות, רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, או רכוש שאחד מבני הזוג קיבל במתנה במהלך תקופת הנישואין. 

כלומר, סוגי הרכוש המוזכרים לא יילקחו בחשבון במסגרת חלוקת הרכוש המשותפת של בני הזוג. לצד זאת, מגוון רחב של סוגי רכוש אחרים – כן יילקח בחשבון, כמו נכסי מוניטין עסקי, קצבת פנסיה והדוגמאות עוד רבות.

החריגים להסדר איזון המשאבים:

למעשה, ישנם שני חריגים להסדר איזון המשאבים:

חריג ראשון: החריג הראשון מפורט בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון והוא קובע שלבית המשפט יש סמכות לקבוע חלוקת רכוש שונה מהסדר איזון המשאבים, אך הסמכות הזאת שמורה רק למקרים מיוחדים, ורק בכפוף לבקשה של צד אחד. כמו כן, סטייה מהסדר איזון המשאבים, תיעשה רק כאשר קיים קיפוח משמעותי של אחד מבני הזוג או פער משמעותי ביניהם מבחינה כלכלית.

חריג שני: החריג השני הוא עריכה של הסכם ממון. אם בני הזוג ערכו ביניהם הסכם ממון אשר במסגרתו הם קבעו חלוקת רכוש שונה, הרי שאז הסכם ממון הוא זה שיחייב בעת גירושין ולא קביעה אחרת של בית המשפט. חוק יחסי ממון קובע בסעיף 1 ששינוי של הסכם ממון יכול לעשות רק בכתב, וכן סעיף 2 לחוק יחסי ממון קובע כי הסכם ממון צריך להיות מאושר על ידי בית המשפט. בתור עורך דין הסכם ממון בראשון לציון, אני תמיד מציע לבני זוג לערוך הסכם ממון ובכך לפתור מחלוקות עתידיות.

מהי חזקת השיתוף? 

למרות קיומו של חוק יחסי ממון, עדיין תקפה מבחינה משפטית, דוקטרינת השיתוף. כלומר, עדיין שמורה לבני זוג הזכות לטעון בעת גירושין, כי למרות הסדר איזון המשאבים, ישנם סוגי רכוש או סוג אחד של רכוש, שהייתה לגביו כוונת שיתוף בין בני הזוג, ולכן עדיין ניתן לטעון לזכות ברכוש. אלו טענות לא פשוטות, שכדאי מאוד להתייעץ לגביהן עם עורך דין הסכם ממון. 

לסיכום:

במאמר זה עסקנו ביחסי ממון בין בני זוג. סקרנו בהרחבה את חוק יחסי ממון. כמו כן, הסברנו מהו הסדר איזון המשאבים. בנוסף הסברנו כי בהתאם להסדר איזון המשאבים, כל הרכוש המשותף של בני הזוג הוא רכוש בר חלוקה, למעט מספר חריגים שאותם סקרנו במאמר. בנוסף, הסברנו מהם החריגים להסדר איזון המשאבים. דהיינו, הסכם ממון שנערך בן בני זוג או קביעה משפטית (קביעות שניתנות במשורה). כמו כן, הסברנו מהי דוקטרינת השיתוף. את המאמר נסיים בהמלצה חמה: להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה בעת הצורך.

פירוק שיתוף

שותפות היא דבר נהדר, בוודאי מבחינה עסקית: היא מסייעת לאנשים להגיע ליעדים שלבדם הם לא תמיד יצליחו. שותפות צריכה להיעשות בהרמוניה, הדדיות, כבוד הדדי ושקיפות בין השותפים. יתרה מכך, שותפות יכולה להיות לא רק בין שני אנשים אלא בין מספר רב של אנשים. לצד זאת, שותפות לפעמים לא נעשית מרצון ולעיתים היא אפילו נכפית על הצדדים (למשל – יורשים במשותף של חלקת קרקע או בית מגורים). מה הדין לגבי שותפים? מה הדין לגבי פירוק שותפות? כלומר, מה קורה כאשר השותפים לא מסתדרים או שהם מעוניינים בדברים שונים? כיצד אפשר להביא לפירוק שותפות בצורה תקינה? עוד סוגייה שנדון בה במאמר, היא מה הדין לגבי בני זוג, או בני משפחה? 

נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין משפחה בעל ידע וניסיון. 

שותפות – להלכה ולמעשה:

שותפות היא חבירה של שניים או יותר, על מנת להקים יחדיו עסק, או לרכוש יחדיו דבר מה, לרבות אדמה או בית מגורים. שותפות יכולה להיות שותפות עסקית, אך לעיתים היא מהווה שותפות בכפייה. לדוגמא, כאשר הורים נפטרים, האחים – ילדיהם, יורשים אותם, לרבות את בית המגורים. מאותו רגע האחים הופכים להיות שותפים. 

שותפים, לא חייבים להירשם ככאלה. למשל – אם הם מקימים יחדיו עסק, הם צריכים להיות מדווחים ברשויות המס, אך אין חובה להירשם ספציפית בתור שותפים. לצד זאת, אם לדוגמא שותפים חוברים יחדיו כדי לרכוש נכס, הרי שאז חייב להתבצע רישום בטאבו, כתנאי לקיום עסקה במקרקעין. זהו הדין בישראל. 

כמו כן, בכל הנוגע למקרקעין, שותפות במקרקעין מפורטת באופן ספציפי בחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969. פרק ה' לחוק המקרקעין קובע מה הדין לגבי שותפות במקרקעין. הדין הוא כי כל אחד יכול להיות שותף במקרקעין באופן חלקי או באופן מלא, וכן קיימת חזקה לפיה שותפים במקרקעין הינם שווים, אלא אם נכתב אחרת. עוד קובע חוק המקרקעין את הדין לגבי הסכם שותפות, וכן קיימת הוראה שקובעת כי הצדדים השותפים, רשאים לשאת בהוצאות ולקזז הוצאות שנוגעות לתיקונים בנכס המקרקעין, וכן יש להם זכות ליהנות מפירות הנכס. לצד כל האמור, חוק המקרקעין קובע הוראות לגבי פירוק שיתוף במקרקעין, ועל כך – בהמשך. 

פירוק שותפות ככלל ובמקרקעין בפרט:

פירוק שותפות, יכול להיעשות בהסכמה בין שותפים. הוא יכול לגרור הליכים משפטיים, אך יש להפריד בין שותפים עסקיים רגילים, לעומת שותפים במקרקעין או בני זוג. בכל הנוגע לשותפים רגילים, לעיתים הפירוק יכול לגרור תביעות הדדיות וכספיות. מנגד, אם מדובר בשותפים במקרקעין, חוק המקרקעין קובע זכות לפרק שותפות בכל עת, וכן את האפשרות להגיש תביעה ספציפית לפירוק שיתוף לבית המשפט. כלומר – פירוק שותפות ייעשה באמצעות תביעה, שכל ההכרעה שלה תחייב את הצדדים למכור נכס, ואף לעיתים ימונה כונס נכסים לצורך כך. לצד זאת, לפי חוק המקרקעין, בכל הנוגע לפירוק שותפות, יכול בית המשפט לקבוע חלוקה בעין, אם מדובר במקרקעין שלא ניתנים לחלוקה או פירוק. 

חשוב מאוד להיעזר בעורך דין מקרקעין בכל הנוגע לפירוק שותפות, לרבות לצורך עריכת הסכמי שותפות. מדובר בתחומים סבוכים שמצריכים ידע וניסיון משפטי נרחב. 

פירוק שותפות בין בני זוג:

בכל הנוגע לפירוק שותפות בין בני זוג, חשוב להעיר כי חלות הוראות חוק המקרקעין, שמאפשרות הגשת תביעה לפירוק שותפות בעת הצורך. מצד שני, בעת גירושין, יחול על בני הזוג או הסכם ממון שנערך על ידם, או הוראות חוק יחסי ממון, התשל"ג – 1973, שקובע ברירת מחדל של חלוקת רכוש שווה בין בני זוג. חשוב להזכיר כי במקרים חריגים יכולים בני זוג לטעון לשיתוף ספציפי ברכוש מסוים, מכוח חזקת השיתוף, אך זהו נושא נפרד וסבוך, שלא נרחיב לגביו. 

לסיכום:

במאמר זה עסקנו בשותפות: הסברנו מה הדין לגבי שותפים ומה הדין לגבי שותפים בכפייה או שותפים מרצון. הסברנו בפרט כיצד מפרקים שותפות, לרבות שותפות במקרקעין, שאז אפשר להגיש תביעה ספציפית לפירוק שותפות. בנוסף הסברנו מה הדין לגבי שותפות במקרקעין מכוח חוק המקרקעין. כמו כן, סקרנו מה הדין לגבי פירוק שותפות בין בני זוג, כאשר אז חל חוק ספציפי שנקרא חוק יחסי ממון. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, להתייעץ עם עורך דין משפחה בעת הצורך. 

אישור יציאה מהארץ לקטין להורים גרושים

כאשר הורים גרושים, מערכת היחסים ביניהם הופכת למורכבת יותר, בפרט בכל הנוגע לטיפול השוטף בילדיהם המשותפים. מערכת היחסים כוללת כמובן את עניין הסדרי השהות, הסכמות הנוגעות לחינוך הילדים, רפואת הילדים, וגם התנהלות יומית של כיסוי עלויות וחלוקתן בין ההורים (חוגים, בילויים וכו'). כמו כן, כאשר מדובר בילדים להורים גרושים, עולה לא פעם השאלה – מה הדין לגבי האפשרות שהקטין יצא מהארץ כאשר הוריו גרושים? וכן האם נדרש אישור יציאה מהארץ לקטין להורים גרושים? על כך ועל כל הנושא של התנהלות של הורים גרושים, נכתוב במאמר שלהלן. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין משפחה. 

שהות של קטינים להורים גרושים:

קודם כל, הבסיס בכל הנוגע להתנהלות מול קטינים, כאשר מדובר בהורים גרושים, הוא שאלת הסדרי השהות והאחריות ההורית. בעבר היינו מכנים את המונחים הללו בתור: "משמורת", אך כיום הדין השתנה והמינוח הרלוונטי הוא "הסדרי שהות" ו-"אחריות הורית". כאשר בני זוג מתגרשים, עליהם להסדיר את זמני השהות של הקטינים במחיצתם וכן לקבוע את שיעור האחריות ההורית. 

דהיינו, ניתן להסכים על שהות שווה בין ההורים, כך שהם יתגוררו זה לצד זה, והילדים יחלקו את זמנם בשוויוניות. מנגד, אפשר להסכים כי האב ייהנה מהסדרי שהות שיכללו יומיים בשבוע, וכן כל סוף שבוע שני (כפי שנהוג לא פעם). בכל הנוגע לאחריות ההורית, לרוב ייקבע כי האחריות השוטפת חלה על האם, למרות שמבחינת אחריות הורית אין בכך כדי לגרוע מאחריות האב ולהיפך. אך לצרכי גידול וטיפול שוטף, בדרך כלל האחריות ההורית תוטל על הורה אחד, אלא אם אכן מדובר בזמני שהות שווים לחלוטין.  

חשוב להעיר כי כל מה שקשור להסדרי שהות ואחריות הורית, אזי גם אם ההורים מגיעים להסכמה, הרי שזו צריכה להיות מאושרת בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. לצד זאת, אם אין הסכמה בין ההורים והם לא ערכו הסכם גירושין שכולל את שאלת האחריות ההורית והסדרי השהות, הרי שאז בית המשפט יכריע בנושא, וגם אז העיקרון הבסיסי שינחה את בית המשפט יהיה שאלת טובת הקטין. אם למשל טובת הקטין תהיה שהות שווה אצל הוריו – אז כך גם ייקבע. 

כמו כן, בין אם ההורים הגרושים ערכו הסכם גירושין ובין אם הדבר הוכרע על ידי בית המשפט, אזי לרוב הסכם או פסק דין יכללו הוראות נוספות הנוגעות לגידול השוטף של הקטין, לרבות המזונות שישולמו לרוב על ידי האב (או באופן שווה אם זמני השהות שווים ואין פער שכר משמעותי בין ההורים). הוראות נוספות יכללו הנחיות הנוגעות לחינוך הילדים (מערכת החינוך), חלוקת הוצאות, ענייני רפואה והדוגמאות עוד רבות. במקרים מסוימים כשהעניין יהיה רלוונטי – גם עניינים הנוגעים ליציאת הקטין מהארץ. 

אישור יציאה מהארץ לקטין להורים גרושים:

שאלה זו נשאלת לא פעם על ידי הורים. היא מעלה קושי, שכן יציאה מהארץ לא אמורה להיות דבר מורכב, בוודאי כשקטין יוצא מהארץ יחד עם הוריו, וכן כאשר ההורים מתגוררים וחיים יחדיו. מצד שני, מחשש לחטיפת ילדים, בהתאם לאמנת האג, מדינות מחמירות בעניין של הוצאת קטין מארץ הולדתו על ידי הורה אחד, במיוחד כאשר שמדובר בהורים גרושים. 

לכן, לא פעם נשאלת השאלה מה יעשה קטין שיוצא מן הארץ עם אחד מהוריו? למעשה, הפתרון הפשוט ביותר הוא לפנות לנוטריון, ולחתום על מסמך ואישור נוטריוני מטעם שני ההורים, לפיו הם מתירים את הוצאת הקטין מן הארץ. כמובן שהדבר צריך להיות מנוסח בצורה מקצועית ומשפטית, ולא להותיר "מקום לפרשנות" שניתן יהיה לעשות בה שימוש לא ראוי מצד הורה אחד שבאמת רוצה לעזוב את הארץ עם הקטין. 

ברגע שיש אישור נוטריוני, הרי שרוב מדינות העולם הן חלק מאמנת האג בענייני "אפוסטיל", ואז אין מניעה להיכנס למדינה זרה עם אישור של קטין שעוזב את הארץ עם אחד מהוריו. 

מדוע קיים חשש לגבי יציאת קטין מן הארץ? 

כאמור, לא פעם קיימת תופעה של קטינים שנחטפים על ידי אחד מההורים למדינה זרה. אומנם ישנה אמנת האג שאושררה כחוק במדינת ישראל, שמאפשרת החזרת קטין בצורה מהירה למדי, אך כדי להימנע מסיטואציה כזו, יש לא פעם דרישה לאסמכתא ברורה מצד ההורים, שמאפשרת הוצאת קטין מן הארץ. 

הסדרי שהות

כאשר בני זוג מתגרשים, עליהם להסדיר את זמני השהות ואת האחריות ההורית על ילדיהם. בעבר המונח "הסדרי שהות" לא היה שגור והשתמשנו במונחים "משמורת" וכן "הסדרי ראיה". כיום, התקנות השתנו, וגם הפסיקה השתנתה, והמינוח הרלוונטי הוא זמני שהות. במאמר שלפניכם נדון בזמני שהות, באחריות הורית, בדין לגבי גירושין בישראל, ונסביר עד כמה נושא הסדרי השהות הוא קריטי. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי. המאמר איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין משפחה בעל ניסיון.

הליך גירושין מתחילתו ועד סופו:

הליך גירושין הוא מונח כולל למספר הליכים שמתחייבים בין בני זוג המבקשים להתגרש. תחילה עליהם להתגרש, וזאת יעשו בבית הדין הרבני, שכן בישראל נישואין וגירושין נערכים לפי הדין הדתי שחל על בני הזוג. תביעת גירושין יכולה להיות מוגשת בהסכמה, או שלא בהסכמה ואז יש צורך להוכיח קיומה של עילת גירושין, מבין העילות המפורטות בדין הדתי (למשל – בגידה, מעשה כיעור, עקרות ועוד). לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית בישראל, לעסוק בתביעות לגירושין ונישואין. עם זאת, חשוב להבהיר כי לבית הדין יש אפשרות "לקנות" סמכות לעסוק גם בתביעות אחרות, כגון – הסדרי שהות, מזונות (יש לו סמכות מקבילה) וחלוקת רכוש, במקרים שבהם מוגשת תביעת גירושין שכוללת את שאר התביעות. אם לא הוגשה תביעה כרוכה כאמור, הרי שאז תביעת הגירושין תתברר בבית הדין הדתי כמובן, אך שאר התביעות יכולות להתברר בבית המשפט לענייני משפחה. לאחרון יש סמכות לעסוק בכל תחום בדיני המשפחה (לרבות הסדרי שהות), למעט בתביעות לגירושין ונישואין.

לצד תביעת גירושין, בני הזוג גם צריכים להסדיר את חלוקת הרכוש המשותף שלהם. הם יכולים להגיע להסכמה או לממש הסכם ממון (אם יש להם). בהיעדר הסכמה הם ינהלו הליך משפטי, בהתאם לסמכויות שתיארנו לעיל. 

נושא נוסף שבני זוג צריכים להסדיר הוא עניין המזונות. ככלל, מזונות ילדים מוטלים על האב, וזאת מכוח הדין הדתי. כיום הפסיקה שינתה את התמונה במקרים שבהם מדובר בילדים מעל גיל 6, ובשים לב לזמני השהות של הקטינים. ככל שזמני השהות שוויוניים יותר, אזי יש חלוקה במזונות, במידה ואין פער שכר משמעותי בין ההורים. 

הנושא האחרון ואולי החשוב ביותר הוא הסדרי השהות, ועל כך נדון בחלק הבא. 

הסדרי שהות: 

הסדרי שהות, הם בעצם הכינוי לזמנים שבהם הקטינים שוהים עם הוריהם. ככלל, יתכן שיהיה הורה אחד, שלו תהיה האחריות ההורית השוטפת, וההורה השני ייהנה מזמני שהות שלרוב מסתכמים בפעם עד פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני. כמו כן, ישנם מקרים שבהם זמני השהות הם שווים (מה שבעבר היה מכונה – "משמורת משותפת"). במקרים כאלו, למעשה לילדים יש שני בתים, והם מחלקים את זמנם בין ההורים. כמו כן, בהסדרי שהות שווים, לרוב ההורים יתגוררו בקרבת מקום. 

מזונות במסגרת הסדרי שהות שווים:

כפי שתיארנו לעיל, במידה וישנם זמני שהות שווים, ואין פער שכר משמעותי בין ההורים, אזי נטל המזונות יהיה שווה בין ההורים. במידה ולא מדובר בהסדרי שהות שווים, הרי שאז כל מקרה ייבחן לגופו, בהתאם להכנסות ובהתאם לצרכי הילדים. חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין משפחה במקרים כאלו. 

גישור במסגרת מחלוקות על הסדרי שהות:

חשוב לנו לתאר את נושא הגישור. לרוב, הורים שנמצאים בהליך גירושין, נושאים עמם מטען רב של כעס וכאב מהגירושין. לכן, לעיתים כדי להימנע ממחלוקות קשות והליכים משפטיים מורכבים, גישור גירושין יכול להיות אופציה טובה מאוד, במיוחד בכל הנוגע למחלוקת על הסדרי שהות. מגשר, שהוא עו"ד משפחה בעל ניסיון, יכול לסייע להורים להגיע לידי הסכם גירושין, שכולל גם את הסדרי השהות. במידה ואין בין ההורים הסכמה, הרי שאז ינוהל הליך משפטי בעניין, אשר יוכרע בעזרת חוות דעת של עו"ס למסוגלות הורית, ובהתאם לטובת הילד, כפי שימצא לנכון בית המשפט לאחר שמיעת עדויות, וחוות דעת של עו"ס כאמור. 

לסיכום:

במאמר זה עסקנו בהסדרי שהות ואחריות הורית. הסברנו כיצד פוסקים במסגרת הליך גירושין, בתביעות הנוגעות להסדרי שהות, וכן פירטנו מהן הסמכויות שיפוט בתחום. עוד הסברנו מה הדין לגבי מזונות במסגרת הסדרי שהות שווים. לסיום הסברנו מהי החשיבות של הליכי גישור במחלוקות על הסדרי שהות. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, תמיד להיעזר בעורך דין משפחה בעל ידע וניסיון, בשל מורכבות הנושא. 

ידועה בציבור

זוגות רבים בוחרים לחיות כידועים בציבור, דהיינו – לא להינשא באופן פורמאלי. בהמשך לכך, עולות שאלות כגון: כיצד בעצם מגדירים ידועים בציבור? כיצד אפשר למסד קשר של ידועים בציבור? מה מאפיין זוגיות של ידועים בציבור? מהן הזכויות של ידועים בציבור, לעומת זוגות נשואים? במאמר שלהלן ננסה להשיב על כל השאלות הללו. נסביר את הסיבות לידועים בציבור, כיצד הפסיקה מגדירה ידועים בציבור, והאם בכלל יש פער בזכויות שזכאים להן ידועים בציבור, לעומת זוגות נשואים. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי, אך המאמר בוודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין דיני משפחה. 

מה הביא להתפתחותו של מוסד הידועים בציבור?

זו שאלה טובה, שהבסיס שלה הוא יותר חברתי מאשר משפטי, אך יש לו בהחלט נגיעה משפטית. תחילה, בישראל – אחד הגורמים העיקריים לעלייתו של מוסד הידועים בציבור, הוא הכפפת הדין הדתי על דיני הנישואין בישראל. בארץ, זוגות יכולים להינשא לפי הדין הדתי שחל עליהם, דהיינו – יהודים יכולים להינשא לפי הדין הדתי–עברי, ולכן זוגות בני דתות שונות, לא יכולים להינשא בישראל (הם יכולים להינשא בחו"ל ולהירשם בארץ כנשואים). ישנם גם הרבה יהודים שעלו מברית המועצות שלעיתים נתקלים בקשיים להינשא. 

גורמים נוספים הם בוודאי הקידמה, העלייה בגיל הנישואין וגם שינויים בתפיסת המשפחה (למשל, כיום זוגות רבים מביאים ילד לעולם במסגרת הורות משותפת וכו'). 

איך מגדירים ידועים בציבור לפי הפסיקה?

כעיקרון, הפסיקה התוותה שני מבחנים עיקריים לשאלה כיצד נכריז על זוג בתור ידועים בציבור. המבחן הראשון הוא מבחן קשירת הגורל. כלומר, בני זוג שמקיימים משק בית משותף וחיים יחדיו כמו כל זוג נשוי לכל דבר ועניין, הם זוג שלמעשה קשר את גורלו איש ברעותו, ומכאן הדרך להכרה כידועים בציבור היא פשוטה. אגב, בניגוד לדעה רווחת, פרק הזמן המשותף אינו מבחן בלעדי לקשירת גורל וידועים בציבור, שכן זוגיות יכולה להיות קצרה מאוד ועדיין להיות מוכרת כידועים בציבור. 

לצד זאת, ישנו מבחן נוסף, שהוא מבחן אובייקטיבי, כלומר – לוקחים בחשבון את כל המשתנים של בני הזוג המסוימים, ובוחנים אובייקטיבית האם מדובר בידועים בציבור, או בלשון משפטית – כיצד הציבור תופס את בני הזוג. אם למשל מדובר בבני זוג שנהנים יחדיו, אבל לא באמת מוכרים על ידי חברים ובני משפחה, הרי שאז ככל הנראה מדובר בזוג ש"נהנה מהחיים" ולא בהכרח מקיים קשירת גורל. לעומת זאת, אם הציבור מכיר את בני הזוג כידועים בציבור, אזי ההנחה היא שמדובר בידועים בציבור לכל דבר ועניין. 

מה השוני בזכויות המגיעות לידועים בציבור מול זוגות נשואים?

אין שום שוני. ההבדל היחיד בין נשואים לידועים בציבור, הוא שהאחרונים לעיתים צריכים להוכיח את עצמם כידועים בציבור. ההוכחה הנדרשת לעיתים על ידי רשויות, היא עריכת תצהיר בפני עורך דין או אפילו הצהרה כתובה ללא אישור של עורך דין. כידוע, אצל זוגות נשואים יש תעודת נישואין או רישום במשרד הפנים, כך שאין שום קושי בסיסי בהוכחה שמדובר בזוג נשוי. מעבר לכך, זוגות ידועים בציבור זכאים לרשת את בן הזוג, לקחת משכנתא עם בן הזוג, ולהיות זכאי לכל זכות וחובה שזוג נשוי היה נהנה או חייב בה. 

איך נמסד פורמלית זוגיות של ידועים בציבור?

דרך אחת פשוטה מאפשרת למסד את הזוגיות כידועים בציבור, והיא עריכה של הסכם ממון ו\או הסכם חיים משותפים. האחרון יכול לכלול הוראות רכושיות וגם הוראות הנוגעות לפירוק התא המשפחתי, לרבות הסדרי שהות עם הילדים המשותפים. רצוי מאוד להיעזר במקרים אלו בעורך דין משפחה בעל ניסיון. 

לסיכום:

במאמר זה עסקנו במונח ידועה בציבור, הסברנו כיצד מגדירים ידועים בציבור מבחינה משפטית, בהתאם לקווים שהתוו בתי המשפט השונים במהלך השנים. כמו כן, סקרנו כיצד התפתח מוסד הידועים בציבור. בנוסף, בחנו האם יש פער בין ידועים בציבור לבין זוגות ידועים בציבור. לסיכום הסברנו כיצד אפשר למסד מבחינה פורמלית זוגיות של ידועים בציבור. את המאמר נסיים בהמלצה חמה – תמיד להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון.